שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שמואל-יוסף הברברג

נפל ביום כ"א בכסלו תש"ט (23/12/1948)
מידע כללי

נפל ביום כ"א בכסלו תש"ט (23/12/1948)
בן 23 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חטיבת גולני
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: דבורה וצבי-דויד
יישובים: תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: גורדוניה

תל אביב-יפו
גורדוניה
מידע כללי

נפל ביום כ"א בכסלו תש"ט (23/12/1948)
בן 23 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חטיבת גולני
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: דבורה וצבי-דויד
יישובים: תל אביב-יפו

סיפור חייו

שמואל, בן דבורה וצבי-דויד (הרש), נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר לודז', פולין. בן למשפחת עמלים היה, למד בבית ספר עממי ומגיל צעיר השתתף בעול פרנסת הבית. בשל כך היה רציני יותר מכפי גילו, ורק לעתים נדירות השתתף במשחקי הילדים. בהיותו נער הצטרף לתנועת "גורדוניה" בעירו.

ערב מלחמת העולם השנייה הייתה פולין למוקד המרכזי של יהדות העולם בתחומי הפעילות הדתית, הלאומית, הפוליטית, החברתית והתרבותית. במדינה חיו כשלושה ורבע מיליון יהודים, ובלודז' לבדה ישבו כ-225,000 יהודים, הקהילה השנייה בגודלה אחרי ורשה הבירה.

יהודי לודז' תרמו רבות לפיתוחה של העיר. לבד מייסוד מפעלי תעשייה רבים הייתה העיר גם מרכז תרבות יהודית חשוב. נבנתה בה רשת בתי ספר יהודיים, אנשי רוח דגולים פעלו בה ופעילות פוליטית וציבורית ערה התנהלה בין אנשיה.

הגרמנים כבשו את פולין בספטמבר 1939, ומיד לאחר מכן הוחמר מצב היהודים במדינה. מתחילת הכיבוש ועד מרס 1940 גורשו מלודז' כ-70,000 יהודים. רבים מבין אלו שיצאו מרצונם נמלטו למזרח, לאזורים שבשליטת הסובייטים.

ב-8 בפברואר 1940 הוקם בלודז' גטו. הגטו נסגר באפריל 1940 וכ-200,000 יהודים נדחסו בו בתנאים בלתי אנושיים. יהודי הגטו נוצלו ככוח עבודה זול ואולצו לעבוד במפעלי ייצור עבור הגרמנים. במהרה היה הגטו לאתר תמותת המונים: הצפיפות ותנאי התברואה הירודים גרמו מגפות, והאוכלוסייה סבלה מקור ומרעב. במהלך שנת 1942 שולחו מהגטו כ-80,000 איש למחנות השמדה, בעיקר לחלמנו.

גטו לודז', שהיה האחרון שהתקיים בפולין, חוסל באביב 1944. לשם כך הופעל מחדש מחנה ההשמדה חלמנו, אליו גורשו היהודים במסווה של שילוחים למחנות עבודה בגרמניה. מאוגוסט 1944 גורשו כל היהודים שנותרו בגטו למחנה ההשמדה אושוויץ.

עד תום המלחמה נרצחו כמעט כל יהודי לודז'. גורלם היה כגורל תשעים אחוז מיהודי פולין.

שמואל ומשפחתו היו בין הכלואים בגטו לודז'. מדי יום היה שמואל יוצא לעבודה במחנה העבודה, וגם בתנאי המחנה ידע לשמור על צלם האדם שבו ותמיד היה מוכן לעזור לכל כושל. מאוחר יותר הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ, שם זכה לראות את השחרור. בני משפחתו נספו במחנה.

עם תום המלחמה היה מן הראשונים שהצטרפו לעלייה ב' שהפעילו שליחי ה"הגנה" מארץ ישראל. ב-2 באוגוסט 1946 עלה שמואל באוניית המעפילים "כ"ג יורדי הסירה". האונייה, שאורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", הפליגה מנמל בוקה-די-מגרה באיטליה כשעל סיפונה 790 מעפילים מארצות מזרח ומרכז אירופה, חברי תנועות נוער שונות. בהגיעה לאזור קפריסין נתגלתה על ידי מטוס סיור, ומשחתת של הצי המלכותי הבריטי השתלטה על הספינה וגררה אותה לנמל חיפה. המעפילים פתחו בשביתת רעב במחאה על גירושם הצפוי, אך לאחר מאבק אלים הועלו בכוח לאונייה בריטית ונלקחו למחנות בקפריסין.

לאחר כמחצית השנה במחנה המעצר בקפריסין הגיע שמואל לישראל בראשית 1947. הוא התיישב בתל אביב, והיה בעל מכבסה ברחוב יהודה הלוי.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה שמואל בין ראשוני המתגייסים. שירת בגדוד 13 בחטיבה 1, חטיבת "גולני". היה שותף לקרבות הגדוד מראשית המלחמה, בעיקר באזור הדרום.

שמואל הירבה לכתוב מכתבים מהחזית לקרובי משפחתו. באחד ממכתביו כתב: "... חושבני שאין דור בתולדות ההיסטוריה שלנו אשר עבר מה שעובר על דורנו, אבל עלינו גם הפעם לעמוד בניסיון ולהגן על כבודנו. אם זכינו אחרי אלפי שנות גלות להיות עדים לתקומת מדינתנו - עלינו להילחם ולנצח!"

בדצמבר 1948 השתתף שמואל במבצע "חורב".

מבצע "חורב" (נקרא גם מבצע "עין" - עזה, עוג'ה, עסלוג') בסוף 1948 נועד להדוף את הצבא המצרי מתחומי ישראל דרומה. במסגרתו הוטל על חטיבת "גולני" ליצור הטעיה באגף המערבי של החזית, לפני הפעלת המאמץ העיקרי באגף המזרחי.

בליל 22/23 בדצמבר 1948 כבשו כוחות החטיבה את משלט 86 מצפון לחאן יונס, איימו על הכביש ומסילת הברזל ויצרו את הרושם שהכוונה היא ליצור נתק בין הכוחות המצריים שברצועת עזה לבין סיני. המצרים הגיבו בהתקפת נגד עזה בסיוע ארטילריה ושריון, ובלחץ האויב נאלצו לוחמי "גולני" לסגת.

בקרב זה, בכ"ב בכסלו תש"ט (23.12.1948), נפל שמואל.

שמואל היה בן עשרים ושלוש בנפלו. נטמן בגבולות. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

למרות כישלון חלק מתכנוני מבצע "חורב" הושגה מטרתו העיקרית, המצרים נותרו לכודים ב"כיס פלוג'ה" ובנקודות אחרות נאלצו לסגת. בתחילת ינואר 1949 הודיעה מצרים על נכונותה להפסקת אש, ובכך פסקה הלחימה בחזית הדרום.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!