שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שמואל (מוליק) דולינקו

נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (03/06/1948)
מידע כללי

נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (03/06/1948)
בן 25 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ומשה
יישובים: חיפה
קנים/סניפים: קן קריית חיים
מעגל תנועתי: הנוער העובד

חיפה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (03/06/1948)
בן 25 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ומשה
יישובים: חיפה
קנים/סניפים: קן קריית חיים

סיפור חייו

בן שרה ומשה, נולד ביום י"ח בסיוון תרפ"ג (2.6.1923) בעיר פינסק (שהשתייכה אז לפולין) ובשנת 1933 עלה עם הוריו לארץ. שמואל החל ללמוד בבית-הספר העממי בקרית חיים, המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי על שם טיץ ביגור, ואחר-כך עבד בניהול חשבונות במשרדי "תנובה". היה פעיל ב"נוער העובד" וזמן-מה שימש כמזכיר הסניף המקומי. מגיל 15 השתייך לגדנ"ע ואחר-כך ל"חי"ש הצעיר". בראשית 1942 התגייס שמואל לנוטרות והוצב בעמדת-מפתח להגנת עמק זבולון. הוא הצטיין ברכיבה ובשימוש בנשק והצליח להשיג מפי ערביי הכפרים הסמוכים ידיעות מועילות למניעת גניבת רכוש יהודי באזורו וגם על התכונה הצבאית של הערבים. שמואל סיים קורס מ"כ-קשר ואחר-כך אימן את כיתת הקשר של פלוגת החי"ש בקריות וזמן-מה שימש פקיד ומזכיר במטה נפת זבולון. למד גם את מקצוע הנשקות וכאחראי לנשק בכל הנפה גילה הרבה כושר ומסירות בשמירתו מקלקולים ומהחרמות. הוא העביר נשק ממקום למקום בזהירות ובזריזות וידע את כל ה"סליקים" שבנפה. פעם עבד במשך שבעה לילות רצופים בהוצאת המים ממערה ששימשה מחסן נשק והבליג על המחנק ועקיצות היתושים ומכאובי גופו, ורק אחרי סיום העבודה נפל למשכב בחום גבוה, וכשהרופא נטה לקבוע אבחנה של קדחת המערות, דחה שמואל את ההשערה באומרו שלא היה במערה מימיו, לבל יצטרך לגלות את המערה שהיה בה. בתקופת מאסרי אנשי ה"הגנה" שימש מקשר ביניהם והוביל נשק וציוד לפעילים בהעלאת מעפילי האונייה "חנה סנש" על חוף נהריה. בכלל, ביקש ומצא לו את התפקידים הקשים ביותר, ועם זה היה תמיד מסודר ונאה בהליכותיו, בתלבושתו ובציודו, טוב ומסור לחבריו ונכון בכל עת לעזור בצר להם. בשנת 1946 שוחרר מהשירות וחזר לעבודתו ב"תנובה". עם זאת הוסיף לקיים את תפקידיו בפלוגת החי"ש והגיע לדרגת סגן מפקד הפלוגה. בשנת 1947 נשא אישה ומיד החלה מלחמת-העצמאות שהחזירה אותו אל השירות בין ראשוני המתייצבים לשורות חטיבת "כרמלי". שמואל שירת בתפקיד נשק גדודי והשתתף בקרבות חוואסה, תמרה ושאר כפרי הסביבה, בהגנת רמת יוחנן (אליה החיש את הכלים החדשים שהגיעו מצ'כיה ולימד את האנשים, בתוך סערת הקרבות, כיצד להשתמש בהם) ובשחרור הגליל המערבי (גם כאן הצטיין בהצלת נשק שהוביל בדרך הים, לבל יתקלקל בגלל התהפכות הסירה). תודות לזריזותו ואומץ-לבו בהעברת נשק איפשר לאנשינו להפיק מנשק מועט תועלת מרובה.

הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב חלו בימים שלמד בקורס נשקים ארצי בשרונה. ביום שסיים את הקורס יצא עם גדודו לקרב על ג'נין בתפקיד סגן מ"מ. במהלך הקרב, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), התנדב ביחד עם שליש הגדוד אברהם קפלנסקי לחדור לתוך העיר ג'נין, שנעזבה מתושביה, להביא מים לפצועים. בינתיים אולצו כוחותינו לסגת ושני המתנדבים נפלו.

ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!