שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן יצחק ושושנה. נולד ביום ג' באלול תרפ"ט (8.9.1929) בפינסק שבפולין. בן שלוש היה כאשר עלה לארץ עם הוריו בשנת 1932. במשך שנתיים ומחצה התחנך בקבוצת גבת, אחר-כך הובא לתל-אביב, בה גמר את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם "אחד העם" ונכנס לבית-הספר המקצועי על-שם מכס-פיין, בו למד חשמלאות. באותו זמן הצטרף לתנועת "הנוער העובד". לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר החל לעבוד בחברת-החשמל בתל-אביב עד שהתגייס לצה"ל. בשנת 1944 הצטרף לגדנ"ע, פעל כשנה וחצי וזכה להערכה. השתתף באימונים רבים. פעם שבר את רגלו בשעת-האימונים ולאחר שהיה מרותק כחצי שנה למיטה חזר לתפקידו ואחרי אימונים נוספים הועבר לחי"ש, השתתף בהתקפה על מבצר המשטרה הניידת בשרונה ליד תל-אביב ובפעולות "ליל וינגייט". אחרי החלטת 29 בנובמבר 1947 השתתף בהגנת תל-אביב וסביבותיה ויצא לליווי-שיירות לירושלים. בשעת ליווי-שיירה נאסר על-ידי המשטרה הבריטית. כאשר שוחרר נשלח לקורס מ"כ בבן-שמן. בשובו משם סיים קורס לאלחוטאות בשרונה ונשלח לחטיבת "גבעתי". השתתף בהתקפות על מעוזי-האויב בסביבת תל-אביב, בדרום, בנגב ובהרי-ירושלים. מכל הקרבות האלה יצא בשלום. אחרי פריצת הדרך לנגב, עם כיבוש משלט חוליקאת, הועבר למענית. גדודו היה האחרון לפתיחת כביש ואדי-ערה וגם נשאר האחרון בעמדות ה"משולש". נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ד' בסיון תש"ט (1.6.1949) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.
העתקת קישור: