סיפור חייו
בן תמר (לבית אזולאי, מצאצאי החיד"א) ומרדכי, נולד ביום כ"א בסיוון תרפ"ח (9.6.1928) בחיפה. למד בבית-הספר "גאולה", בו עבדו הוריו כשרתים והוא היה עוזר להם. גם לחבריו היה תמיד מוכן לעזור. אחרי סיום לימודיו בבית-הספר למד שרברבות בקואופרטיב "חירות", ועם היותו מסור וצייתן להוריו ידע גם את חובתו למולדת. כחבר "הנוער העובד" הצטרף לגדנ"ע ויצא להכשרה מגויסת.
בחודש שבט תש"ח התנדב לשירות לפני מועד גיוסו ושירת בחטיבת הנגב. שמעון השתתף בקרבות ובליווי שיירות מבסיסו שבגבר עם וגילה אומץ וקור-רוח במבצעים קשים. אחרי הפלישה המצרית השתתף במערכת יד מרדכי ובמקומות אחרים וגילה אומץ בקרבות ובהוצאת חבר פצוע מתוך האש. בשעת ההפוגה בא הביתה לארבעה ימי חופשה ואחרי יום אחד בלבד נקרא לשוב. המצרים הפרו את ההפוגה ותקפו את משלטי כאוכבה וחוליקאת שהוחזקו על-ידי לוחמי חטיבת הנגב. כוחותינו הופתעו ונאלצו לסגת בלחץ ההתקפה המצרית. בקרב זה נפל. תחילה נחשב כנעדר, אולם משנמצאה גופתו, התברר כי נפל ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948).
ביום א' בתמוז תשי"א (5.7.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.