שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שרה (שרה'לה) זבולוני

נפלה ביום ד' בתשרי תשל"ט (05/10/1978)
מידע כללי

נפלה ביום ד' בתשרי תשל"ט (05/10/1978)
בת 20 במותה
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתה: רמת יוחנן
הורים: יונה ושלום
יישובים: אושה
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

אושה
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפלה ביום ד' בתשרי תשל"ט (05/10/1978)
בת 20 במותה
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתה: רמת יוחנן
הורים: יונה ושלום
יישובים: אושה

סיפור חייה

בת שלום ויונה. נולדה ביום ט"ו בכסלו תשי"ט (27.11.1958) בקיבוץ אושה. היא למדה בבית-הספר היסודי שבגוש זבולון וסיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון 'כרמל זבולון' שביגור, במגמה ההומנית.

שרה היתה ילדה ערה, מאז עמדה על דעתה. בגיל הגן ידעה לקרוא ספרים ולבית-הספר נכנסה ישר לכיתה ב'. היתה ילדה מיוחדת באופיה, בכישוריה ובתבונתה. כל שנות-לימודיה נטלה שרה חלק בפעילויות-הנוער השונות, הן במסגרת בית-הספר והן במסגרת תנועת 'הנוער העובד והלומד', שהיתה בה חברה מכיתה ז' עד כיתה י"ב. היא נטלה חלק במחנות-קיץ וניהלה, יחד עם חברה, יומן-רשימות מהווי הלימודים והחברה שבשלושת קיבוצי הגוש. שרה אהבה לקרוא ספרים טובים, היתה מאזינה למצעדי הפזמונים ונוטלת חלק בדירוגם. על כך קיבלה פרסי תקליטים. בחברה היתה מקובלת מאוד, הכירה את כולם והיתה בקיאה במתרחש. היא היתה נערה תוססת ופעלתנית, שופעת הומור ומקורית בגישתה לדברים. בתום לימודיה, יצאה שרה לשנת שירות בקליה. מיד השתלבה יפה בעבודה ובחברה. היא הועסקה בעבודות-המשק השונות - בפעוטון, בגן-ירק, בחדר-האוכל - ובזמנה הפנוי טיפלה בספרייה. בחברה התבלטה בערנותה ובגילוי-לבה, ובעבודה באו לגילוי הרצינות והאחריות שאפיינו אותה.

שרה גויסה לצה"ל ביום 28 בנובמבר 1977. היא התנדבה לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות עברה קורס אריזת-מצנחים ובעקבותיו היתה למאחזקת מצנחים, מקצועה העיקרי בשירות. שרה השתתפה גם בקורס-צניחה שסיימה בהצלחה. "היית חיילת מסורה מאין כמוך", כתב מפקד היחידה שלה. "מוכשרת ונכונה לכל פעולה שהוטלה עליך. וכל-זאת ללא סייג, כביטוי מובהק לחינוך נעלה של הקרבה למען המולדת, אשר קטף את פריו בעת התנדבותך לחיל המעולה בין חילות צה"ל ולתפקיד הקשה ביותר שהחיל זה. את תפקידך כמקפלת-מצנחים עשית באחריות ובדבקות עילאית, שהרי בחיי אדם עסקת!" במסירות של בת נאמנה הקפידה שרה לכתוב להוריה. וכל מכתב אמר שביעות-רצון, רוח טובה, אהבה והערכה להורים, הצנעת הישגים ולעולם לא טענות או רטינות על קשיים. תמיד היה "הכול בסדר".

ביום 5 באוקטובר 1978 נספתה שרה בתאונת-דרכים בעת מילוי תפקידה. הובאה למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ אושה. השאירה אחריה הורים ושני אחים.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מעטות היום הבנות שבוחרות בתפקיד מקפלת-מצנחים, שמחייב עבודה פיסית קשה ולעתים אפורה תוך הרגשת אחריות עצומה לחיי-אדם. בתכם התנדבה לתפקיד זה ועשתה זאת תוך הרגשת שליחות ובדבקות שסחפה את חברותיה. היינו גאים שבנות כמו שרה, עם רקע, שורשים ומוטיבציה, מצטרפות ליחידתנו".

משפחתה וקיבוצה הוציאו לאור חוברת לזכרה.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!