שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אבישי (אבי), בן שושנה ומרדכי, נולד ביום י"ג בסיון תשי"ג (27.5.1953) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם קרול והמשיך בלימודים בבית-הספר התיכון על-שם ברנר בפתח-תקוה, במגמה הריאלית. אבישי היה תלמיד חרוץ ושקדן ומקובל על מוריו ועל חבריו. מורהו סיפר עליו כי "היה תלמיד למופת. הוא היה בן לאותו 'גזע' של תלמידים, הנשארים גנוזים בלב מוריהם בכל שנות חייהם. אלה התלמידים המהווים את לוז השדרה, המעניקים למורה את הרצון, את הכוח והסיפוק בעבודתו היום-יומית. הוא היה תלמיד מצטיין ועניו, ולמראית עין אף נחבא אל הכלים. רציני מאוד ודברי הבל לא משכו את לבו. בתוכו להטה תשוקה עזה להצטיין בלימודיו ותשוקה זו הטביעה את חותמה על כל ישותו". אבישי נמנה עם חניכי תנועת "הנוער העובד והלומד", והיה חבר פעיל ואהוד מאוד על מדריכיו. הוא אהב חיות בית, גידל כלב וחתולים רבים, והרבה לקרוא ספרים, ביחוד על חיות. הוא היה חברותי וקל להתיידד, וחבריו אהבוהו מאוד על שנענה ברצון לכל אדם שביקש להסתייע בו, וידע להאזין ואף לעזור לידיד בשעת צרה. עדין נפש היה, אדיב, מנומס ונעים הליכות. מטבעו היה עליז ובעל חוש הומור וכל ימיו היה בן נאמן להוריו, אהב אותם וכיבדם מאוד.
אבישי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והתנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פטון" והיה בו חניך מצטיין, ואחרי-כן השתלם בקורס למפקדי טנק "פטון". לאחר שנסתיים הקורס הדריך יחידות מילואים. מפקדו אמר עליו שהיה איש צוות מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר סיום שירותו הצבאי הסדיר התכונן ללמוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אבישי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפל בקרב באזור "נוזל", בגזרה המרכזית אל מול איסמעיליה. הוא עלה לעמדת טנקים וטיל פגע בצריח והרגו במקום. תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
העתקת קישור: