סיפור חייו
בנם הבכור של רבקה ואהרון, נולד ביום ט' בחשוון תש"ב (30.11.1941) בקהיר שבמצרים. בשנת 1951 עלה אברהם לארץ, והמשפחה השתקעה בקריית אתא. את לימודיו הוא התחיל בבית-ספר יהודי במצרים, שם למד ארבע שנים, עד שעלה לארץ. אברהם המשיך ללמוד בבית-הספר היסודי "יבנה" בקריית אתא, סיימו בהצלחה ועבר ללמוד בבית-ספר מקצועי "אורט" בקריית חיים. שנתיים הוא למד בבית-הספר הזה, עד כיתה י"א.
אברהם היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". הוא אהב לצייר, הרבה לטייל בארץ וגילה התעניינות רבה באתרים ההיסטורים של הארץ ובתולדותיה. לאחר זמן, בהיותו חייל בצה"ל, השתתף אברהם בחידוני צה"ל בידיעת הארץ.
בפברואר 1960 התגייס אברהם לשירות סדיר, ואחרי אימוני טירונות עבר קורס נשקים וקורס חובשים. הוא הוצב בחיל-האחזקה. ביולי 1962 הוא השתחרר מצה"ל, והתחיל לעבוד בבית-החרושת "אתא". אברהם התחתן, הקים משפחה, וכשפרצה מלחמת ששת הימים השתתף במלחמה.
הקשר שלו לצה"ל היה איתן, ובשנת 1970 הוא חזר לשרת בצבא הקבע, בדרגת סמל. אברהם הוצב באילת, ואחרי שהשתלם בכמה קורסים כמש"ק הנפקה וכנגד אפסנאות, עלה לדרגת סמ"ר. וכשעלה בספטמבר 1974 לדרגת רס"ר, הוא היה מועמד לקורס קצינים.
אברהם השתתף כאיש אחזקה גם במלחמת יום הכיפורים. חוות-הדעת של מפקדיו על שירותו בכל השנים היתה: "חייל ממושמע, מסודר, שקט ורגוע, מבצע את עבודתו בשקט וביעילות ובלא טרוניות;" "שומר על רכוש צה"ל, רציני ומסור, לויאלי למפקדיו".
בשנת 1981, עבר אברהם לשרת בחיפה. הוא היה מאושר בעבודתו ובמשפחה שהקים. בסתיו 1983 בעת שירותו בלבנון, חלה אברהם במחלה קשה, אושפז, ואחרי טיפולים קשים נפטר ביום כ' בחשוון תשמ"ד (27.10.1983). בן 42 שנים הוא היה במותו.
הוא הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אברהם השאיר אחריו רעיה, בן, שתי בנות, הורים, שלושה אחים, ואחות. על-שמו הוקם מדור בספרייה התורנית של בית-הכנסת, שבו התפללה משפחתו בקריית אתא.