שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אברהם, בן שרה ודוד, נולד בדמשק בירת סוריה בי"ב בניסן תרצ"ו (04.04.1936). אח לנסים, שלמה, עליזה, מלכה, אסתר, חודר (אליהו) וגילה.
בשנת 1945 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער (הבלתי לגאלית) מסוריה, בחסותם של אנשי הבריגדה ובראשם משה דיין ויגאל אלון. אברהם עשה את עלייתו לארץ עם שני אחיו, אסתר ושלמה, כשהוא מוסתר בתוך ארגז.
בארץ, אומץ אברהם בחום על ידי רבקה ופישל אולדק ממושב מרחביה, והיה אח שווה בכל לשתי בנותיהם, חנה ונאוה. הוא למד בבית הספר האזורי של העמק. בהגיעו לגיל הנעורים צורף אברהם (שכונה בחיבה - זיבאק) לשאר ילדי סוריה, שחולקו בין משפחות בעמק יזרעאל, והגיע לכפר יהושע. הוא שובץ במשפחה מאמצת חדשה, שם חי כשנתיים אך לא התאקלם יפה - עד יומו האחרון המשיך לראות בבית משפחת אולדק את ביתו האמיתי, ושמר עמם על קשר חם.
בכפר יהושע היה אברהם פעיל בספורט ומדריך בגדנ"ע. הוא אהב את המדינה, את האדמה ואת החקלאות. בין כל מכריו נודע כבחור עדין, שקט ובעל מזג טוב. את לימודי התיכון עשה בבית הספר "הכפר הירוק".
בתום לימודיו התגייס לצבא עם גרעין נח"ל. לאחר הטירונות הקימו חברי הגרעין, בשנת 1955, את היאחזות לכיש, שם היה אברהם חקלאי, ואחר כך שימש כמזכיר המושב. בלכיש נישא אברהם, בשנת 1957, ליפה, אותה הכיר בכפר יהושע. גם אחיו הבכור נסים ורעייתו היו מראשוני לכיש.
ביום שישי י"ד בניסן, ערב פסח תשי"ח (04.04.1958), חזר אברהם בג'יפ מעבודתו בשדה, ואיתו נסע כטרמפיסט הנער נחום שמואל. סמוך לתל-לכיש ולבאר המים פתחו שני מסתננים מירדן בירי לעבר הרכב, והשניים נהרגו במקום.
מספר קילומטרים מזרחה ממקום הרצח נמצאו הג'יפ הריק ועקבות, שהובילו לעבר קו שביתת הנשק. שני חברים ממשק אמציה הבחינו בגופות, והעבירו אותן לבית החולים "קפלן" ברחובות.
אברהם נרצח ביום ההולדת ה-22 שלו. הותיר אישה, אחים ואחיות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.
שמו של אברהם (זיבאק) מונצח באנדרטה במקום הרצח, לצד כביש 3415 שממזרח למושב לכיש, ובאנדרטה במושב מרחביה - בזכות הקשר החם שקשר עם משפחתו המאמצת, הוא נחשב שם כבן משפחה וכבן המושב.
העתקת קישור: