שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן עמומה לבית נאווי ואליהו. נולד בשנת 1925 בבגדד, בירת עיראק, למשפחה מסורתית-דתית בעלת זיקה עמוקה לעם ישראל ולארץ-ישראל. בשנת 1933 הגשימה המשפחה את שאיפתה: עלתה לארץ-ישראל והשתקעה בירושלים. אברהם-חיים החל ללמוד בבית-הספר הדתי "דורש ציון" בעיר.
לאחר שרכשה פרדס בפתח-תקווה, עברה המשפחה לגור שם. בפתח-תקווה למד אברהם-חיים בבית-הספר הדתי "נצח ישראל". לאחר כשלוש שנים חזרה המשפחה לגור בירושלים, ואברהם-חיים השלים את לימודיו בבית-הספר "דורש ציון". לאחר מכן המשיך ולמד פקידות כללית ומסחר בבית-הספר למסחר ולשפות "עתיד" בירושלים. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת "הנוער העובד".
זמן-מה עזר לאביו בחנות המכולת שלו, ובשנת 1944 נתקבל לעבודה במשרד עורכי-הדין חיים-הרמן כהן (לימים היועץ המשפטי לממשלת ישראל ושופט בית-המשפט העליון) ומשה כהן בירושלים. אברהם-חיים היה אדם בעל השקפת עולם רחבה, ושטחי התעניינותו היו רבים ומגוונים: גיאוגרפיה, היסטוריה, שפות ועוד. הוא היה אדם מסורתי שומר מצוות, ועם זאת בעל השקפת עולם ליברלית, שקט, צנוע, נעים הליכות, נוח לבריות והתחבב על כל מכריו.
ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946) תקף האצ"ל את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, מקום שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ. חוליה של אצ"ל החדירה בבוקר שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים.
למרות האזהרות הטלפוניות שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, לא פונה האגף, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.
אברהם-חיים שהה במקום לצרכי עבודתו והיה אחד הפצועים. נפטר מפצעיו כעבור זמן קצר, בכ"ד בתמוז תש"ו.
בן 21 במותו. אברהם-חיים הובא למנוחות בחלקה הבבלית בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. השאיר הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות.
אביו של אברהם-חיים נפל במלחמת העצמאות כעבור פחות משנתיים, ביום י"ח באייר תש"ח (28.5.1948). המשפחה הנציחה את זכרם בכתיבת ספר תורה על-שמם והכנסתו לבית-כנסת בירושלים.
העתקת קישור: