סיפור חייו
בן יעקב ויפה. נולד ביום י"ב בשבט תש"ד (6.2.1944) בקיבוץ אלונים. אביו היה מראשוני הכורמים במשק ובמשך שנים רבות מרכז הענף. אורי למד בבית-הספר באלונים וסיים את י"ב כיתותיו. אורי היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ועסק בהדרכת-הנוער במשק. לצה"ל גויס אורי בנובמבר 1963 והוצב לחיל-האוויר ולאחר שסיים את שירותו חתם לשירות קבע. אולם הוא לא הספיק לשרת הרבה כי ביום ז' בתמוז תשכ"ז (15.7.1967) נפל בשעת מילוי תפקידו. הניח אישה, אשר לקח לו כתשעה חודשים לפני נפלו. הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו. מפקד-הבסיס שלו, במכתב-התנחומים למשפחתו, ציין את בגרותו של אורי, ש"היה נגיד מושלם של מפקדת החניכים ו'יצר' את יראת-הכבוד אליו תוך פעילות אשר בבית-הספר לא ידע כמותו. לעתים נטל על
עצמו משימות שעוררו דאגה להצלחתו בקורס הטיס. אורי ידע להצטיין בלימודי הקרקע ובטיסה" - והיה בין המצטיינים בסיימו את הקורס לטיס. המפקד מספר במכתבו כי פגש בו בקורס למדרכי-טיסה ותוך זמן קצר לאחר-מכן ראה אותו נוטל עליו תפקידים נכבדים שם "ותוך כך ידע גם לשמור על רמתו ויחסיו לטיסה הקרבית שלו". המפקד מספר כי במלחמת ששת הימים לקח חלק נכבד בתקיפת שדות-התעופה ומוצבי-האויב וזכה לקחת חלק באחד הקרבות המזהירים של עמו. חוברת הנושאת את שמו ("אורי") הוצאה לאור. בחוברת-זכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל - כרך ד' של "גוילי אש" הובא מעזבונו.