סיפור חייו
בן ראובן ושושנה. נולד ביום כ"ג בניסן תשט"ז (4.4.1956) בנס ציונה. למד בבית הספר הממלכתי ב' שבמקום. המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר המקצועי שבנס ציונה, במגמה של מכונאות. אלי היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' מילדותו. הוא אהב ספורט ונטל חלק בתחרויות ריצה רבות. באחת מהן אף הוענקה לו מדליה על הצטיינותו. הוא עסק גם באתלטיקה קלה והקדיש שעות רבות לרכיבה על אופניים ועל אופנוע. הרכיבה על האופנוע והטיפול בו היו אהובים עליו מאוד. אלי למד את ספורט הג'ודו, התאמן בקליעה למטרה ברובה אויר, עסק במשחק הכדורגל. ולדברי חבריו היה שחקן מצוין. אלי אהב מאוד מוסיקה. עסק במלאכת יד ויצר במו ידיו דברי נוי מעץ וקישוט הבית. היתה בו אהבה רבה לבעלי חיים והוא טיפל בכלבים ובעופות שבחצר ביתו במסירות רבה. הוא עזר תמיד לזולת, היה פתוח באופיו וקנה לו חברים רבים. חיוכו הנעים והכן היה אחד מסימני ההיכר שלו היה בן מסור ונאמן להוריו ועזר הרבה לאחיו ולאחיותיו. עד לגיוסו עבד אלי במקצועו - מכונאות, ובכסף שהשתכר עזר להוריו בכלכלת הבית.
אלי גויס לצה"ל במאי 1974 והצטרף לחיל השירון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס נהיגה, נשלח לבית הספר לשריון כנהג.
ביום י"א בחשון תשל"ז (3.11.1976) נפל אלי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בנס ציונה. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם אלי, אשר שירת ביחידה זמן רב, שימש דוגמה לחבריו בנאמנותו לצה"ל והיה אהוב ומקובל על מפקדיו".