סיפור חייו
בן טובה לבית סמוק ואהרן, בנו של הרב ויינברגר מבודפשט. נולד ביום כ"ט בניסן תרפ"ה (23.4.1925) בירושלים. בהיותו בן חמש, בשנת תרפ"ט, מתה עליו אמו ובשנת תרצ"ח נתייתם גם מאביו, שנרצח בידי פועלים ערביים בעובדו כמנהל-עבודה בבניית בית- החולים הממשלתי בסביבת ירושלים. אמנון סיים בית-ספר יסודי בשכונת בורוכוב ואחרי מות אביו התחנך בכפר-הנוער בן שמן, הצטרף להכשרה בקבוצת "הנוער העובד" וקבוצת "אלומות" בפוריה, שעברה אחר-כך לביתניה, ועבד בענף גידול הצאן. עוד בנערותו הצטיין ביושר נפשי, שלא ידע פשרות. בחברה התבלט ברצינותו, בשאפו, עד כדי אכזריות, לצדק המוחלט. ועם עצמו החמיר שבעתיים מאשר עם חבריו. היה חבר ה"הגנה".
בסתיו 1944 התגייס לצבא הבריטי ושירת כשנה בבריגדה היהודית והשתתף במסעותיה על-פני אירופה.
בחודש פברואר 1948, בזמן מלחמת-העצמאות, התגייס לפלמ"ח לחטיבת "הראל". היה בין פורצי הדרך לירושלים, השתתף בפעולת "נחשון" ובקרבות בסביבות ירושלים ונפל ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948) בעת התקפת הלגיון על מחנה הראדאר בדרך לירושלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.