שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אריה (אריק), בן זהבה וזאב, נולד ביום כ"א בחשון תשט"ו (17.11.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי בנווה-שאנן ובבית-הספר התיכון החדש בחיפה. אריה היה תלמיד טוב, חרוץ ושקדן, הצטיין במקצועות המתימטיקה והפיסיקה, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חבר ב"תנועה המאוחדת", חובב ספורט ונלהב לענפי ספורט רבים. הוא הצטיין כשחקן בטניס-שולחן בנבחרת "הפועל" חיפה, נמנה עם אנשי נבחרת הכדור-יד של "מכבי" חיפה, הרבה לשחק בכדורגל ובכדורסל, עסק בג'ודו והיה בעל חגורה כתומה. תעודות ומדליות הוענקו לו על השתתפותו בצעדות ובמשחים שונים. הוא השתלם בקורס למצילים חובבים והיה בעל תעודת מציל חובב. אריה היה עלם עליז ושמח, בעל חוש הומור וחייכן, הרבה להתלוצץ ולהתבדח, היה שובב ואהב לעשות מעשי קונדס. הוא היה נמרץ, נועז ואמיץ-לב, ואף תקיף בדעתו, ועשה ככול שיכול למלא כל משימה ואתגר שהציב לעצמו ולהצליח בהם. כאשר ביקש לנסוע לטיול בחוץ-לארץ, עבד כסבל בנמל חיפה, חסך כסף ונסע לטייל באירופה המרכזית והמערבית. הוא היה חברותי וקל להתיידד, אהב לעזור לזולת, אפילו היה הדבר כרוך באי-נוחות, נענה לכל בקשה ברצון ובמאור פנים. חבריו אהבוהו על שהיה נוח לבריות, צנוע בהליכותיו ואוהב את הפשטות. מטבעו היה ישר, דובר אמת ובעל מצפון והצטיין באדיבותו, בענוותו ובהליכותיו הנעימות. הוא היה נבון ובעל תפיסה מהירה, דייקן ומקפיד לעשות את מלאכתו באמונה. בן נאמן ומסור היה להוריו ורחש להם כבוד רב.
אריה גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973. הוא ביקש לשרת ביחידת סיור, אך כשנאמר לו שמלאה המכסה, התנדב לשרת בחטיבת "גולני". את אימוני הטירונות סיים כחניך מצטיין וקיבל שי ממפקדו - ספר סיפורים ושירים מימי מלחמת ששת הימים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למפעילי מא"ג. גם בקורס זה היה חניך מצטיין. הוא נהג כבוד במפקדיו והיה אהוד על חבריו. מפקדו מעיד עליו, שהיה "צייתן וממושמע ובעל רצון ברזל". בתקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו ובמכתבים הרבים שכתב הביתה לא התאונן על האימונים הקשים והמפרכים. שבועות אחדים לפני שפרצה המלחמה החל להשתלם בקורס מ"כים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחו כל חניכי הקורס לחזית ברמת הגולן. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בקרב על כיבוש מוצב החרמון, במעלה ההר, נפצע אריה קשה בראשו ובבטנו. שלושה ימים נאבק על חייו, וביום כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973), נפטר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אריה היה מופת לחבריו במסירותו הרבה בביצוע המשימות שהוטלו עליו".
העתקת קישור: