שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בנימין (בני, בנו), בן ויקטוריה ואפרים, נולד ביום כ"ו באדר ב' תשי"א (3.4.1951) בלוד. הוא למד בבית-הספר היסודי "קוממיות" בבני-ברק ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי על-שם רמז בבני-ברק, במגמה למכניקה עדינה. בני היה תלמיד חרוץ ושקדן ואהוב מאוד על מוריו. היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, ופעיל בקרב בני-הנוער בפרדס-כץ. בני היה גבה-קומה וחסון ובהיותו חובב ספורט, נמנה עם שחקני "הפועל" בני-ברק והרבה לעסוק בכדורסל ובשחייה. היה לו אוסף של בולים ומטבעות שהקדיש לו שעות רבות. הוא היה אופטימי, עליז וחייכן והצטיין ביושר ובקפדנות שירש מהוריו. בילדותו התגוררה המשפחה במושב יגל ובני למד שם לאהוב את הטבע והרבה לשוטט ולטייל בסביבה.
בנימין גויס לצה"ל במחצית מאי 1969 והוצב לחיל-ההנדסה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חבלה, בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר, נתמנה לחבלן-פלס. הוא השתתף בקרבות ההתשה בסיני ובמרדפים ובמארבים בבקעת-הירדן. תמיד השתדל שלא להדאיג את הוריו, לכן לא סיפר להם מאומה על הקורות אותו בימי שירותו בצבא והרבה לכתוב מכתבים הביתה.
ביוני 1972 השתחרר בנימין מהשירות הסדיר. במלחמת יום-הכיפורים, בליל כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), ליל צליחת התעלה, התנהל קרב קשה על צומת "טרטור"-"לקסיקון" שהיה חיוני ביותר, בשל הצורך להעביר בו את גשר-הגלילים. בשעה שלוש לפנות בוקר, לאחר ניסיונות רבים לכבוש את הצומת, קיבל כוח של גדוד סיור משימה לפרוץ לצומת ולטהר את הציר. אל הכוח הצטרפו זחל"מים ובאחד מהם היה בני. לאחר מעבר הצומת נפתחה על הזחל"מים אש חזקה מטנקים ומכלי נשק אחרים, לרבות טילים. חלק מהזחל"מים נפגעו פגיעות ישירות. בקרב הקשה ליד "החווה הסינית" בשעת הניסיון לטהר את הצומת נפגע בני ונהרג. לאחר הקרב נחשב לנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם, שני אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.
מפקדו העיד עליו שהיה אהוב מאוד על פקודיו ועל מפקדיו, אחראי ומסור לתפקידו, שביצע אותו בדייקנות ובנאמנות.
הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה.
העתקת קישור: