שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
גדעון, בן חנה ויהושע, נולד ביום י"ג בניסן תרצ"ח (17.4.1938) על הר-הצופים וגדל בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" ואחר-כך המשיך את לימודיו התיכוניים ב"בית-חינוך תיכון" וסיימם בהצטיינות כשהיה בן שבע-עשרה. גדעון היה נער רציני ושקול בגישתו לחיים. כל משימה שלקח על עצמו ביצע בשלמות ובדייקנות. הוא היה קשור מאוד להוריו, שטיפחוהו וגידלוהו בחום ובאהבה. מטבעו היה חברותי וידידותי ותמיד היה מוכן לעזור לזולת. מנעוריו היה חובב מוסיקה וניגן בכלים רבים: פסנתר, כינור, חליל ומפוחית-פה. את זמנו הפנוי הקדיש לספורט כתחביב, היה חבר בהתאחדות הטניס והרבה גם לשחות ולהתעמל. נוסף על כל אלה היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת". בשנת 1955 החל ללמוד באוניברסיטת ירושלים במסגרת העתודה האקדמית. הוא למד שנה בפקולטה למדעי-הטבע ואחר-כך עבר ללמוד רפואה, סיים את לימודיו בשנת 1962 והתמחה במשך שנה בבית-החולים "אסף הרופא". בשנת 1964 הוסמך גדעון כדוקטור לרפואה. במשך כל שנות לימודיו עבד בהוראה כדי לפרנס את עצמו. בתקופת לימודיו הכיר את שושנה, נשא אותה לאישה בשנת 1958, ויחדיו המשיכו ללמוד בבית-הספר לרפואה ואף לעבוד, כדי לכלכל את עצמם ואת הילדים שנולדו להם. על אף עיסוקיו הרבים היה בעל משפחה ואב למופת ומצא תמיד פנאי לעזור בגידול הילדים ובחינוכם.
גדעון גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1964, השתלם בקורס קציני רפואה ועם סיומו הוענקה לו דרגת סגן. הוא הוצב לשרת כרופא ביחידת שריון ואחר-כך הועבר לבסיס טירונים ושימש שם קצין רפואה בכיר. מפקדיו מאותה תקופה כתבו עליו, שהוא קצין ורופא מסור מאוד לאנשים ולעבודה, בעל גישה נכונה לאנשים, עומד יפה במבחנים המעשיים כרופא גדודי, אדם נעים וידידותי, המשתלב יפה במטה הגדוד ונוטל חלק פעיל במציאת פתרונות לבעיות היחידה ואנשיה. בשנת 1966 התנדב גדעון לשרת שנה נוספת בצבא הקבע, ובשנת 1967 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן.
עם תום שירותו הסדיר המשיך להתמחות עוד כחמש שנים בבית-החולים "אסף הרופא", במחלקת עיניים, והוענק לו תואר של מומחה למחלות עיניים. הוא פתח לעצמו מרפאת עיניים משוכללת בראשון לציון ובמקביל הקדיש זמנו לטיפול בחולים במרפאה ברחובות וגם המשיך להשתלם בבית-החולים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה גדעון רופא בעוצבת שריון שחצתה את התעלה. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) באזור שדה-התעופה דווארסואר, נפגע ונהרג בהפצצת מטוסי "מיג" של המצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים - עירית, ערן ועמית. אם ואחות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "סרן ד"ר רובינפלד גדעון ז"ל, היה ידוע בפלוגתו כאחד הרופאים המעולים והמסורים ביותר. גילה אומץ לב מירבי בטפלו בפצועים תחת אש כבדה".
בית החינוך התיכון בירושלים הוציא לאור חוברת לזכר הנופלים מתלמידיו ובה דברים על דמותו של גדעון; גם הגדוד שלו במלחמת ששת הימים הוציא לאור חוברת ובה דברים עליו; במחלקה שעבד בה, בבית-החולים "אסף הרופא", הוקמה על שמו ספרייה רפואית, המוקדשת לתחום רפואת העין.
העתקת קישור: