שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן בנימין ורבקה. נולד ביום ד' בכסלו תרצ"ו (30.11.1935) ברמת-גן. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי על שם ברל כצנלסון בגבעתיים, ומתוך אמונתו שנער בישראל חייב ללמוד מקצוע, פנה לבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין ולמד שם עד סיימו את לימודיו בו. כדי להקל על הוריו בתשלום שכר-הלימוד יצא לעבודה חקלאית בחופש הגדול. לאחר-מכן הוסיף ללמוד בבית-ספר תיכון של ערב שליד מועצת פועלי תל-אביב. היה חבר "הנוער העובד" והצליח למשוך אליו את לב-חניכיו. רבות הגה בתנ"ך וכן קרא רבות בדברי ימי-ישראל ואף בספרות העברית המתארת את חיי-היהודים; ביחוד התמסר לספרות ציונית. אחרי סיימו את לימודיו ב"מכס פיין" נותרה לו שנה עד למועד-גיוסו. הוא אמר להיכנס לבית-ספר מקצועי או טכני אלא שהדבר נבצר ממנו בגלל המצב הכלכלי הקשה. אז התחיל עובד בתע"ש והצטיין בעבודת-החרטות; נתחבב על העובדים ועל מנהל-העבודה. כשהוצע לו לחתום על חוזה-עבודה במפעל למשך ארבע שנים, וכך ישוחרר משירות סדיר בצבא, סירב, כי את שירות-צה"ל ראה כחובה. אולם בהגיע יום-התיצבותו הוחלט, כי הוא יהיה בין אנשי הגרעין שלו שיישלחו למלא את "מכסת-האחוזים" לתפקידים מיוחדים בצבא - והוא קיבל את הידיעה ללא היסוס, כי "החלטת הגרעין מחייבת". עד-מהרה נעשה חייל למופת. נטל על עצמו את הקשים שבתפקידים. עבר קורס-קצינים והוכיח את יזמתו ומרצו, אחריותו ונאמנותו. בהתקרב זמן שחרורו התחיל מתכנן חייו לעתיד (סיום לימודים, הצטרפות לקיבוץ) אך אז באה הצעה שיחתום על שנה אחת של שירות בצבא-הקבע - והוא קיבל הצעה זו ונכנס לשירות בדרגת סגן. בצאתו לקורס-צניחה כבר היה חייל קרבי מנוסה. השתתף בפעולות-תגמול שונות, כגון הקרבות על רצועת-עזה, ניצנה, חוסאן וקלקיליה. כמפקד-פלוגה ביחידת-נח"ל מוצנחת נהג תמיד בקור-רוח ובפנים מאירות, אך מתוך אמונתו כי "זיעה חוסכת דם" היה מטיל על פקודיו משימות ותפקידים שונים שהיה מטיל גם על עצמו. בפרוץ מערכת-סיני יצא בראש-פלוגתו וביום כ"ג במרחשון תשי"ז (31.10.1956) נפל בקרב במעבר-המיתלה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הוריו הוציאו חוברת לזכרו בשם "וקסי" (כינויו בפי חבריו). אף הוזכר ב"ניב הקבוצה" של חודש שבט תשי"ז. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".
העתקת קישור: