סיפור חייה
זלדה, בת עקיבא ואסתר חן, נולדה בח' באדר א' תרפ"ז (10.02.1927) בגרמניה, בעיר לייפציג. נולדה בשם הרטה, אחות בכורה של חיים (שמו אז – היינס).
גדלה בלייפציג עד גיל שש, החלה ללמוד שם בכיתה א'. כעבור כמה חודשים, בחודש נובמבר 1933, עם עליית הנאצים והתגברות האנטישמיות והפוגרומים, עלתה עם הוריה ואחיה התינוק בן השלושה חודשים לארץ ישראל. הם התיישבו בראשון לציון, בה גרו כמה מאחיה של אם המשפחה.
כאן למדה בבית הספר היסודי "חביב", מנהלו הוא ששינה את שמה ל-זלדה.
הם חיו בעוני, מעט הכסף שהיה הוקדש לטיפול באחיה החולה. בסיום לימודיה היסודיים החלה לעבוד בבית חרושת "צדק" לסריגים ובעבודות סלילת כבישים וחסכה כסף, איתו הצליחה לממן לימודי הנהלת חשבונות בבית הספר "פיטמן" בתל אביב. משסיימה לימודים אלו בהצלחה החלה לעבוד בהנהלת חשבונות בבית החרושת "אוקבה" לסכיני גילוח.
זלדה הייתה חברה בתנועות הנוער "המחנות העולים" ו"הנוער העובד", והחליטה להצטרף לקיבוץ. היא הצטרפה להכשרה בקיבוץ יגור, בהמשך עברה הכשרה במושב נהלל ועבדה כשנה מטעם הקיבוץ באזור ים המלח, שם השתתפה בהכנות להקמת יישוב חדש.
בשנת 1948, כשהחלה מלחמת העצמאות, התגייסה לפלמ"ח ושירתה ביחידה במכון ויצמן ברחובות.
אחרי המלחמה נישאה לרפאל ריכטר, הם הקימו בית בראשון לציון בו גידלו את ילדיהם יצחק ואורה. זלדה ניהלה את הבית במסירות ובאהבה רבה.
בשנת 1998 עבר רפאל אירוע מוחי קשה. רעייתו זלדה סעדה אותו בבית ובבית האבות בו שהה במשך ארבע שנים, עד פטירתו בשנת 2002.
ב-8 ביולי 2014, אחרי ירי נרחב של רקטות מאזור עזה ליישובי דרום הארץ, החל מבצע "צוק איתן" כנגד החמאס ברצועת עזה. המבצע נמשך עד להפסקת אש ב-26 באוגוסט, ובמהלכו נורו מעזה טילים רבים גם למרכז הארץ.
בבוקר יום ראשון 13.07.2014, סמוך לשעה שש, הופעלה אזעקה במרכז הארץ עקב ירי טילים לאזור. זלדה התעוררה בבהלה ותוך כדי ריצה למחסה נפלה על פניה ונפצעה קשה.
היא הועברה לבית חולים עם שטף דם חמור בראשה, אך לא התאוששה מפציעה זו. נותרה משותקת במחצית הימנית של גופה וסבלה מהיעדר יכולת דיבור ומבעיות בליעה חמורות.
כעבור כשש וחצי שנים קשות ומתישות, ביום י"ג בשבט תשפ"א (26.01.2021) נפטרה. בת 94 במותה. זלדה הובאה למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותירה בן – יצחק, בת – אורה, שלושה נכדים – טל, אייל ואלון, ושני נינים – עינב ועילאי.
"דרכיה היו תמיד דרכי נועם ושלום", כתבו בני המשפחה, "יהי זכרה ברוך לעד!"