שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן יצחק ופפי. נולד ביום י"ט בשבט תרפ"ט (30.1.1929) בפולין. בן חמש היה בעלותו עם הוריו לארץ; המשפחה התישבה בגבעת-השלושה. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי שם המשיך בלימודיו התיכוניים במשך שלוש שנים, בבית-הספר המחוזי שליד גבעת-השלושה ושנה רביעית ואחרונה בבית-הספר שבעין-חרוד. הצטיין בלימודיו וכן היה הרוח החיה בחברת-התלמידים. עוד בימי-לימודיו התקשר לעבודה חקלאית במשק ובשנה האחרונה ללימודיו נכנס כעובד קבוע לענף-המטעים, לפרדס ולגן עצי-הפרי. למד את מלאכת-האריזה של פרי-הדר ועד-מהרה עמד בראש קבוצת-האורזים. בפרוץ מלחמת-הקוממיות, כשהעירקים ישבו בראש-העין והתבצרו לאחר-מכן במבצר אנטיפטרוס, עמד הוא עם שאר בני-המשק המבוגרים בשדות נזלה אשר היוו אז קו קדמי בהגנת-האיזור. אחרי כיבוש ראש-העין התגייס לפלמ"ח ובחטיבת "הראל" השתתף בכל הקרבות בפרוזדור-ירושלים ואחר כך גם בנגב. לפי בקשת-המשק קיבל חופשה עוד לפני שחרורו מהצבא לשם ארגון הקטיף והאריזה, ועם גמר העונה חזר לשירותו כדי לסיימו. בשובו הביתה נעשה מרכז הפרדס וגן עצי-הפרי. ככל שהמטעים התרחבו כן העמיק את ידיעותיו בשטח הענף ואף התמסר לענייני-המשק בכלל. בתקופה ההיא נשא אשה והקים את ביתו הפרטי בגבעת-השלושה; צריפו היה מן הראשונים במשק החדש שעמד בראשית בניינו בנזלה. כמומחה לחקלאות נבחר למרכז-המשק ולחבר-המזכירות וכעבור שנתיים בתפקיד זה התמסר לעזרה בהדרכה ובארגון למשק יד חנה סנש (נוסף לעבודתו בריכוז המטעים בבית). לאחר זמן דרשה מזכירות-הקיבוץ שהוא ילך להדרכה או למרכז "הנוער העובד". מתוך שאיפה להשתלמות גבוהה בחקלאות התחיל להתכונן לכך. בשרתו בצבא (בדרגת סגן-משנה) הגיע באחד הימים למבואותיה של ניצנה כנספח לסיור, ולמחרת, ביום ט"ז במרחשון תשי"ז (21.10.1956), בדרכו בחזרה לניצנה ממוצב-חוץ שלנו, אחרי בדיקת שדה-מוקשים, עלתה מכוניתו על מוקש וכך מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבת-הקברות בעינת, שהוריו נמנים עם חבריו. סגן-אלוף זיוי צפרירי (אשר נפל בקרב-רפיח במערכת-סיני כעשרה ימים לאחר-מכן) נפרד ממנו בשם צה"ל עם סתימת-הגולל בעמדו על תכונותיו כחייל. במלאת שנה לנפלו הוציאה גבעת-השלושה חוברת לזכרו בשם "חיימקה;" כן הוציא קיבוץ עינת חוברת בשם "חיימקה - זיוי" (לזכרו ולזכר זיוי צפרירי כתום שנה לנפלם). בבית-התרבות בעינת נקרא חדר אחד "ספריה ומקראה חקלאית" על-שם חיים.
העתקת קישור: