סיפור חייו
בן משה ומשה. נולד ביום ט"ו במרחשון תרפ"ט (29.10.1928) בדורטמונד שבגרמניה. בגיל שבע עלה לארץ עם הוריו דרך צרפת. למד בבית-הספר היסודי "הכרמל" וגם בבית-הספר היסודי "השחר" ואחרי שסיים את לימודיו למד בבית-הספר על-שם מכס פיין. היה מסגר לפי מקצועו. עם סיום לימודיו יצא להכשרת-הפלמ"ח בנען ובתל-יוסף. בשעת חיפושי הצבא הבריטי בתל-יוסף נעצר והובא לעתלית, אך שוחרר מייד. בשובו לתל-אביב הדריך בסניף "הנוער העובד" והיה אהוב על חבריו וחניכיו. בראשית 1948 התגייס לצה"ל. מרכז "הנוער העובד" רצה לשחררו, כי עבודתו היתה חשובה לענייני-התנועה, אולם הוא עצמו סירב להשתחרר. ליוה שיירות לירושלים וגוש-עציון. השתתף בקרב בנבי-דניאל וחזר ל"גוש". ביום 14 במאי, בשעת הדיפת התקפת-הלגיון, נפצע קשה בחזהו. הוא נשאר ב"גוש" מאין יכולת להוציאו משם ועם נפילת כפר-עציון נלקח בשבי. כפי שנודע להוריו מתוך רשימת "הצלב האדום" הובא לבית-החולים הצרפתי בבית-לחם, ורופא ה"גוש" ניתחהו והציל אותו ממוות. משם הועבר למחנה-השבויים באום-אל-ג'מאל בעבר-הירדן. לאחר תשעה חודשי-שבי, בפברואר 1949, הוחזר לארץ עם פנויי-השבי ומייד לבואו קיבל מספר של חייל, בחטיבת שבויים-חוזרים. אולם בגלל הרסיסים שנשארו בגופו היה הכרח לנתחו, ובזמן הניתוח, ביום ג' בניסן תש"ט (2.4.1949), נפטר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.