שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן אורי וז'נט. נולד ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948), בעיצומה של מלחמת-הקוממיות, בקבוצת דברת. חיים היה בן חמישה שבועות כאשר נתייתם מאביו, שהיה חבר וותיק בקבוצה ונפל בכביש לוד בימי מלחמת-הקוממיות. בשנת 1953 התיישבה המשפחה במושב בית-ינאי וחיים גדל במושב ובשעות-הפנאי אהב לעזור בכל מיני עבודות במשק. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בכפר ויתקין ולאחר שסיים את לימודיו בו למד בבית-הספר התיכון האיזורי, במגמה ריאלית-חקלאית. היה חניך "הנוער העובד" של תנועת המושבים וכן השתתף בפעולות הגדנ"ע במסגרת בית- הספר. גויס לצה"ל ביולי 1966 ופניו לצנחנים. הוא השתתף במלחמת ששת הימים עם גדודו וכתום המלחמה גמר קורס קצינים. לקח חלק בפשיטת-כראמה ולאחר-מכן המשיך בהדרכה והשתתף בפעולות קרביות שונות. חיים, שהיה ביישן מטבעו ומסוייג, השיג בכוח רצונו הכביר את אשר רצה. לא רק שהוא השתייך לחברת הלוחמים האמיצים כי אם גם היה מפקד עליהם וצעד בראשם. דרכו בצה"ל היתה רצופה מסירות לתפקיד והתקדמות במערכת-הפיקוד - וזה היה המשך טבעי לאותו כושר רב ללימוד נושאים ולניתוח מצבים, לכוח-התמדה ולעקשנות בריאה שנתגלו בחיים בימי שירותו. בזמן שירותו התבלט חיים אם לחיות חיי קבוצה או להמשיך בלימודיו באוניברסיטה בפקולטה לחקלאות, אבל ביום י"ח בשבט תשכ"ט (6.2.1969) שובשו תכניותיו והוא לא זכה להגשים את שאיפתו, כי בדרך בשובו למחנה נפל בשעת מילוי תפקידו - ורק חודש קודם-לכן קיבל דרגת סגן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדברת. מפקדו הישיר שיגר מכתב-תנחומים למשפחתו ובין השאר כתב: "אכן רשאים אתם להתגאות בו. הוא אהב את הצבא ואת מולדתו ולמען אלה היה מוכן לעשות הכל ולמסור את עצמו ללא מחשבה נוספת. חיים היה קצין ישראלי טיפוסי, ממושמע ובעל רצון לא רגיל לעבודה. תמיד עמד והלך בראש אנשיו ומילא בהתמסרות כל תפקיד שהוטל עליו. יתירה מזאת: הוא היה מבקש להוסיף תפקידים על תפקידיו ולשלוח אותו לכל משימה אפשרית. כך נזכור אותו תמיד ודמותו תהיה לסמל ולדוגמא לכולם". שמו הוזכר בעלון תלמידי בית-הספר התיכון של עמק חפר, בידיעות האיזור עמק-חפר ואף בעלון של האיחוד החקלאי. בחוברת שהופיעה לזכר חבר-כיתתו יואב בלמן מופיעים דבריו של חיים על יואב.
העתקת קישור: