שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    יגאל יצחקי

    חלל מערכות ישראל
    נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
    מידע כללי

    נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
    בן 24 במותו
    דרגה: סמל
    יחידה: חיל שריון
    מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
    הורים: יפה וראובן
    יישובים: לוד, רמת גן
    מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

    לוד
    רמת גן
    הנוער העובד והלומד
    מידע כללי

    נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
    בן 24 במותו
    דרגה: סמל
    יחידה: חיל שריון
    מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
    הורים: יפה וראובן
    יישובים: לוד, רמת גן

    סיפור חייו

    יגאל נולד ביום י"ד באדר תש"ט (15.3.1949) בבגדד שבעירק, להוריו יפה וראובן. בן שני היה. המשפחה עלתה ארצה ב-1951 בהיותו בן שנתיים. את ראשית חינוכו קיבל בגן הילדים בנוה זית בלוד. את חינוכו היסודי עשה בבית-הספר "פרדס" ברמת גן, לשם עברה המשפחה להתגורר, ואת חינוכו התיכוני רכש ב"דביר" וב"מודיעים" שברמת גן, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות בתשכ"ז. שקדנותו זכתה לשבחים מפי מורים ומנהלים. יגאל היה חבר בתנועות הנוער "השומר הצעיר" והנוער העובד והלומד והשתתף בפעילות, בטיולים ובמחנות שהתקיימו במסגרות אלה ובמסגרת הגדנ"ע. בשעות הפנאי אהב את הקריאה ובעיקר לעיין במחזותיו של ויליאם שייקספיר. תחביביו היו דיג וצילום. בדיג ראה "בריחה" אל עולם שקט ורוגע. לא אחת חזר לאחר שעות רבות ללא דגים. על השאלה "היכן הדגים?" היה עונה כלאחר יד: "השלכתי אותם חזרה המימה".

    יגאל גויס לצה"ל עם תום לימודיו, במחצית אוגוסט 1967 ושירת בחיל השריון. סיים קורס תותחנות טנקים וקורס טענים קשרים והצטיין בתרגילים חטיבתיים כתותחן. הוא נטל חלק באימונים ובפעילות מבצעית של היחידה. יגאל היה איש מקצוע מעולה, שזכה להערכה רבה מצד מפקדיו וחבריו ליחידה.

    עם שחרורו בדרגת סמל משירות סדיר, הוצב ליחידת מילואים של החיל, ונקרא לתקופות של שירות מילואים שקטעו לעתים את מהלך לימודיו, אך לא מנעו ממנו להגיע להישגים בלימודיו האקדמיים. בתום שירותו נתקבל לבית-הספר לרוקחות של "הדסה" באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיע בלימודיו לשנה ג'. מאחוריו השאיר עבודות רבות שבהן סיכם מחקרים ונסיונות שערך. בתקופה זו בא לידי ביטוי רצונו העז להיות עצמאי ובלתי תלוי, לפיכך הדרים בחופשותיו לבאר שבע שם הועסק כמנהל עבודה בבניין, עבד בדוורות ובמיון דואר והחל להתמחות בעבודה מעשית בבית מרקחת. לכל אלה יש להוסיף את ימי המילואים הרבים שנקרא לשרת. באשר ללימודים, יגאל ראה בהם את העיקר. לגביו, כאן הייתה טמונה התפתחותו המקצועית. בסיום שנת הלימודים האחרונה נתבשר כי זכה במלגה ובהלואה מוגדלת בעקבות הצלחתו המרשימה בבחינות סוף השנה. ואולם אלה לא באו לכלל מימוש. בדמותו של יגאל נתמזגו הרבה תכונות חיוביות, שהיו מקור תקוות וציפיות להוריו ולחבריו. היו ליגאל עקרונות עליהם שמר בהתמדה ובעקביות. אפיינה אותו הגישה הדינמית בפיתרון בעיה כלשהי, נחישות ההחלטה, העקשנות והדבקות במטרות שהציב לעצמו. יגאל השרה ביטחון ואופטימיות. הוא ליכד חברים והפיח רוח עליזה בקרב הסובבים אותו. רע נאמן היה, המתעניין בזולת ועושה מאמצים כנים לעזור לו לפתור בעיות ולהתגבר עליהן. הוא נהג לומר: "דע לך - תמיד יש לי אלטרנטיבה". בזכות תכונותיו אלו נבחר להיות בועד הסטודנטים של בית-הספר לרוקחות. ידועה הייתה צניעותו, הסתפקותו במועט והסתגלותו המהירה לכל סביבה בה שהה. כך הצליח להתחבב במהירות על חבריו ולרכוש את אמונם ואהדתם בזכות יושרו והביטחון הרב שהשרה. ביום הכיפורים תשל"ד גויס ומכאן מתחילה השתלשלות המאורעות כפי שתיארוה חברים שנותרו מן הגדוד: ..."בחצות אותו ליל נראה יגאל על מוביל הטנק כשפעמיו דרומה לסיני. לדרך יצאנו תשעה טנקים ראשונים לבלום את המצרים, ביניהם הטנק של יגאל. לאחר ליל נסיעה, התחיל עם בוקר יום ראשון קרב שנמשך שלוש שעות בציר רומני-בלוזה. בקרב זה השמדנו מאה ועשרים אנשי קומנדו מצריים שהונחתו בלילה באמצעות הליקופטרים ואשר המתינו לטנקים שלנו. החיילים הסדירים נפגעו אנושות, ונשארו עם מעט מאוד כלים. למעשה, הכוח הראשון שבא לקדם את המצרים היה הכוח שלנו. לאחר מארב הקומנדו התקדמנו ותפסנושני צמתים (תעוזים בגזרה הצפונית הנמצאים בקו השני). קיבלנו פקודה לנוע לעבר קנטרה והתעלה בשני צירים עוד באותו ערב. מטרתנו הייתה לחלץ חיילים שלנו שהיו נצורים במעוזים. בפעולת הסחה הצליחו אנשי המעוזים לברוח. ארבעים יצאו ונאספו רק עשרים וארבעה מהם. האחרים נתקלו במארבים מצריים. ביום שני בבוקר קיבלנו פקודה להתחיל לנוע לכיוון גשר פירדאן, לעבר הגבעות שמהן ביצענו אחר כך את ההתקפה על הגשר. התנועה הייתה תוך לחימה עם המצרים, שניסו להתקדם ולתפוס את הציר. לקראת הצהריים הגענו אל הגבעות, מרחק כ3- ק"מ מן התעלה. נכנסנו פנימה, שנים עשר טנקים, וכותרנו. המצרים פתחו באש טנקים, ארטילריה וטילים. מעט טנקים - ארבעה במספר הצליחו לצאת ועוד שלושה טנקים הצטרפו אלינו יותר מאוחר". בצהרי אותו יום, י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפל יגאל בקרב על הפירדאן. לאחר חודשים ארוכים של חוסר ודאות וחרדה יצא מחזקת נעדר. יגאל הובא לקבר ישראל בחלקה הצבאית בקרית-שאול.

    בדבריו למשפחה אמר המג"ד אסף יגורי: "הקרב על הפירדאן היה מן הקרבות האכזריים, וכנראה שהגורל מזמן אנשים נדירים עם תכונות מיוחדות כפי שהיו ליגאל, עם קרבות מרים ואכזריים כמו שעלו בגורל כולנו בפירדאן ב8- באוקטובר 1973. יגאל בלט באישיותו, בתכונותיו ובכשרונותיו הצבאיים. היה רע טוב, חבר מסור ונאמן ותכונות אלה באות גם לבטוין המופלא בחום ובקרבת המשפחה וחרדותיה, כפי שאני ליוויתי אותם וכפי שהם ליוו אותך יגאל עד היום הזה. אנחנו כולנו, מפקדים ורעים, משפחה, הורים, אחים - כולנו המומים, כואבים ודלות המילים לספר את כל מה שיש לנו לספר אחד לשני וכולנו לך. עברו עלינו ימים קשים ומרים מאז אוקטובר והנה סוף הדרך, אבל זוהי דרך שאין לה סוף. פרצנו אנו והגענו לאן שהגענו".


    חזרה לספר הזיכרון


    שיתוף:


    הדפסה


    סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהחללים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון או אתר "לעד" של הביטוח הלאומי. וזאת באישורם של אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון ושל הביטוח הלאומי. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
    מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


    ליצירת קשר


    שיתוף נר זיכרון

    השארו מעודכנים!