סיפור חייו
בן אליהו וסניורה. נולד ביום כ"ה בניסן תש"י (12.4.1950) בגבעתיים ולמד שם בבית-הספר על-שם שמעוני. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד". מטבעו היה בחור שקט, צנוע ורציני. מעולם לא ניסה להתבלט ולהתעלות על חבריו. תמיד היה מוכן לעזור לזולת ורצה בטובת חבריו. טוב-לבו ומזגו הנוח היו ידועים בקרב חבריו שאהבו אותו מאוד. הוא התעניין באלקטרוניקה ובספורט ועסק במיוחד בשחיה.
הוא גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 ושירת במשטרה הצבאית. ביום כ"ג באב תשל"א (14.8.1971), נפטר סמל יגאל בעת שירותו, כתוצאה ממחלה. הוא ידע לסבול בשקט ולא סיפר לאיש על כאביו, כדי שלא לצער ולהזיק לאביו שהיה חולה-לב. עד יומו האחרון נהג כגיבור ונשא סבלו בדממה ובהתאפקות. הייתה לו חברה, שאתה עמד לבנות את ביתו בישראל - אך לא זכה לכך. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
קצין המשטרה הצבאית הראשי כתב במכתב תנחומים למשפחה, כי יגאל היה חייל למופת, חרוץ, בעל אופי, ואהוב על חבריו ועל מפקדיו גם יחד.