שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן בכור לחיה ויהודה. נולד ביום ג' בניסן תשל"ט (31.3.1979) בנס ציונה. אח לאלמוג, מעיין וירדן.
יוגב נולד סמוך למועד חתימת הסכם השלום עם מצרים על ידי ראש הממשלה מנחם בגין ונשיא מצרים סאדאת, ולכן נקרא בשמו השני - בגין.
גדל והתחנך בנס ציונה. מגיל הגן בלט בנכונות לעזור בעת צרה ובכבוד שרחש לזולת, וכך, עם עיניו הירוקות, עורו השחום וקסמו האישי, כבש את ליבן של הגננות והמורות. למד בבית הספר היסודי "אשכול" בעיר. בתקופה זו הצטרף כחניך לתנועת "הנוער העובד והלומד".
מכיתה ז' למד בחטיבת הביניים על שם מנחם בגין ובכיתה י' החל ללמוד בתיכון "בן-גוריון" בנס ציונה במגמת גאוגרפיה במסלול עיוני. הוא הצטיין בלימודיו ואהב במיוחד את מקצועות המתמטיקה והאנגלית ואת הטיולים במסגרת המגמה. בפעילות הגדנ"ע נהנה במיוחד.
במסיבת סיום כיתה י"ב היה יוגב "כוכב הערב". מרגע שקיבל לידיו את המיקרופון, בלטו קסמו האישי, כושר המשחק שלו, יכולת המנהיגות שלו ויופיו, והוא הצליח לסחוף אחריו את הקהל כולו – מנהלים, מורים, הורים ותלמידים.
את התיכון סיים בהצטיינות עם תעודת בגרות מלאה. הוא החליט להמשיך ללמוד בטכניון שבחיפה וכך עשה במשך כשנה.
יוגב היה בחור שרמנטי עם נוכחות וכריזמה. כל אחד הבחין בו ברחוב בזכות יופיו וגובהו, ובנות נמשכו אחריו. לבושו היה תמיד מוקפד ואופנתי.
המשפחה הייתה מעל הכול בשבילו, הוא היה חבר אמיתי ואהב לעזור.
בנעוריו שיחק טניס ואף התקדם והיה למאמן מוכשר. אהב לצפות בטורנירים בין-לאומיים ואהד את שחקן הטניס האמריקני אנדרה אגאסי.
כנער חדור אמונה ומוטיבציה, היה בו רצון עז לשרת ביחידה קרבית כדי להגן על מדינת ישראל ותושביה. באוגוסט 1997 התגייס לצה"ל והוצב בחטיבת "גולני" של חיל הרגלים. לאחר שעבר בהצלחה גיבוש סיירות, שובץ ביחידה המובחרת "אגוז".
במשך שנה וחצי עבר מסלול לוחמים שכלל קורס מפקדי כיתה (מ"כים) סיירות, קורס לוחמה בטרור (לוט"ר), קורס חובשים סיירות, קורס צניחה, קורס קלעים, קורס צלפים, קורס מקלע רימונים (מקל"ר), קורס נהגי נגמ"ש והתנסות בתפקידי פיקוד וחוד – מפקד כיתה, סמל, קלע חוד, צלף, תצפיתן ונווט חוד.
לאחר ההכשרה השתתף בפעילות מבצעית בעיקר בלבנון ובשטחים. כעבור שנה יצא לתפקיד פיקודי ראשון בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) של חטיבת "גולני", שם שימש בתור מפקד כיתה בפלוגה של שני צוותים של יחידת "אגוז". בזכות כושר המנהיגות, החריצות והיעילות שניחן בהם החליט מפקד היחידה להוציאו לקורס קציני חי"ר (חיל רגלים) כבר אחרי שלושה חודשים ועוד טרם סיום הטירונות של פקודיו, כמקובל.
קורס קציני החי"ר נמשך כחצי שנה, ויוגב סיים אותו בציון גבוה מהממוצע. לאור הידע המבצעי הרחב שלו וההמלצות החמות שקיבל ממפקדיו, הטילה עליו מקצח"ר (מפקדת קצין צנחנים וחי"ר ראשי) להקים מדור שדאות בבית הספר למקצועות החי"ר (ביסלמ"ח). יוגב קיבל על עצמו את המשימה ברצון רב, ובתוך שבעה חודשים פתח את המדור החדש. מפקד חטיבת ביסלמ"ח העניק לו תעודת הערכה ובה צוינו שקדנותו, כוח הרצון שלו, דבקותו במשימה ורמתו המקצועית והמבצעית.
שנה לאחר מכן, כשכבר שירת בשירות קבע, פנו אליו מיחידת "אגוז" כדי שישוב ליחידה. הוא חזר אליה בתפקיד קצין מבצעים (קמב"ץ). גם בתפקיד זה השתתף בפעילות מבצעית בגזרות גבול לבנון והשטחים. במסגרת התפקיד השתתף בקורס בטיחות לסגני מפקדי פלוגה (סמ"פ) ובקורס קציני מבצעים.
במהלך השירות אירח יוגב משלחת של חיילי "מרינס" אמריקנים שבאו להכיר את יחידת "אגוז" ולעבור אימוני שטח משותפים.
לאחר ארבע שנות שירות קיבל יוגב זימון לקורס טיס, לאור כישוריו וחוות דעת מקצועית של מפקד יחידת "אגוז". עבורו הייתה זו הזדמנות להגשמת חלום ילדות, ואולם כשהוחלט בחטיבת "גולני" לשולחו לקורס מפקדי פלוגה (מ"פים) באקדמיה לפיקוד (המכללה לפיקוד טקטי) כחלק מתוכנית לקדם אותו בתוך היחידה ויתר על הרעיון. הוא החל את הקורס, ובמסגרת זו זכה להערכה על היותו קצין איכותי בעל רמה אישית ומקצועית גבוהה ופוטנציאל ניכר.
במהלך השירות, בדרכו לפעילות מבצעית נקלע יוגב לתאונת דרכים חזיתית ונפצע קשה.
יוגב השתחרר מצה"ל והוא בדרגת סגן, עבר להתגורר בתל אביב ופנה לתחום הבידור. בגיל עשרים ושלוש השתתף בתוכנית הריאליטי "פרויקט Y" ולאחר שפרש במפתיע וזכה בשל כך לתשומת לב נרחבת, חתם על חוזה דוגמנות והחל ללמוד משחק מול מצלמה. בשנת 2004 השתתף בסדרת הטלוויזיה "חשיפה".
באתר "תפוז" אפשר לקרוא את קטעי היומן שכתב בתקופה שהשתתף בתוכנית הריאליטי, ובאתר "יוטיוב" אפשר לצפות בקטעים מתוך התוכנית.
בשנת 2006 נלחם יוגב במלחמת לבנון השנייה במסגרת שירות המילואים, ושב לביתו כשהוא בטראומה מחוויות המלחמה.
סגן יוגב ברזילי נפטר ביום י"ח באב תשס"ח (19.8.2008). בן עשרים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בנס ציונה. הותיר אם, שני אחים ואחות.
על מצבתו חקקו אוהביו שילוב של מילים משני שיריו של אביתר בנאי "יש לי סיכוי" ו"שן לידי": "כבר עכשיו אני פחות כואב / וגל שקט של רגש מתפקע / אמא שרה לבן בלילה / אמא כאן לידך כל הזמן / אבא מחייך ובוכה מבפנים / אמאלה רוצה שתבוא לפעמים".
אימו חיה כתבה: "יוגב היה ילד יפה, חכם ושנון, הילד הבכור שלי ... דם צה"לי זרם ברמ"ח איבריו, החברים כינו אותו 'הבחור היפה עם הכובע'. יוגב קבור ליד אביו ...
יוגב בכורי, עזבת די צעיר ותישאר לנצח צעיר. השארת לנו בור עמוק והרבה יגון, צער וכאב. נמשיך כי תמיד אמרת 'מתגברים, אנו חזקים'. למרות הגעגועים והזיכרונות אנו ממשיכים".
העתקת קישור: