שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן עמליה ויהושע, נולד ביום ז' בניסן תרפ"ה (1.4.1925) בעיר אלטונה, ליד המבורג, גרמניה. עם עלות היטלר לשלטון בגרמניה, עלה ארצה עם הוריו והמשיך את לימודיו בתל-אביב ואחר-כך בבת ים. במהרה התגבר על קשיי המעבר ללימוד בעברית והצטיין בתפיסה מהירה בלימודים ובמלאכה (בן 12 כבר ידע לתפור במכונת-תפירה, לפרקה ולשמנה ולהרכיבה בחזרה). במהומות- הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התנדב לעזרת מגיני המקום המבוגרים בהקמת עמדות-מגן, ובאיתות שירת כאחד מהטובים במקצוע. בגלל הסכנה בדרכים בשנות המהומות וההכרח לנסוע יום-יום מבת ים לבית-ספר בתל-אביב, לא יכול היה להמשיך בלימודים תיכוניים והתחיל ללמוד נגרות בבת ים. משנסגר בית-המלאכה שעבד בו יצא בסוף שנת 1939 להכשרה בקבוצת כנרת מטעם תנועת "הנוער העובד" שהיה חבר בה. הוא עבד במטעי הבננות, הירבה לעבוד בהשקיה בלילות, ובשעות הפנאי התמסר להשלמת ידיעותיו בלימודים ובאימון גופני. אחרי כשנתיים הצטרף עם חברי הכשרתו כפלוגה לפלמ"ח בבית השיטה, עבד במחצבה והתמחה תוך כדי כך בשימוש בקומפרסור. השתתף באימונים ובמסעות, הצטיין בתחרויות באימון גופני וסיים קורס מ"כים. בשנת 1944 התנדב לבריגדה היהודית ובמחנה האימונים בצריפין עלה לדרגת רס"ר. זכה בפרסי-הצטיינות בספורט ובנשק קל, ואף הוצע לו להישאר כסמל- מדריך קבוע במחנה, אך הוא סירב להישאר. עד שהגיע לאיטליה התמוטט האויב, אך הוא הספיק להושיט עזרה לשארית הפליטה במחנות ובדרכים ולקרב את הנוער היהודי בהולנד ובבלגיה ליהדות ולארצישראליות. רשימות יומנו מנדודיו ומפעולותיו באירופה מצטיינות בעושר הביטוי, ברשמי הסתכלות וחוויות, ומתגלית בהן חיבתו לטבע ולנוף ההררי, ועל הכל - מסירותו למטרות המלחמה של עמו. בשירותו הזמני בחיל-המהנדסים הבריטי הפעיל את ידיעותיו בעבודת-קומפרסור בשיקום גשר ארנהיים בהולנד. למד במהרה הולנדית והיה מפעילי התרבות העברית בקרב הנוער היהודי המקומי, בהוראת עברית ובהוראת שירים ארצישראליים אגב נגינה באקורדיון, במפוחית-פה או בחליל.
משפורקה הבריגדה בחיפזון ואנשיה שוחררו, נשאר יוחנן עוד כשנה באירופה, כדי לעזור בהעברת פליטים יהודיים מאוסטריה לאיטליה דרך הרי האלפים תוך עקיפת המשמרות הבריטיים. רבות פעל בשירות "הבריחה" בארצות אירופה, ולא פעם סיכן את חייו. לפסח תש"ז חזר ארצה ואחרי כשבועיים הצטרף לקיבוץ מנרה, אשר לשם הלכה חברתו לפניו. שם נטל על עצמו את העבודות הקשות ביותר: חציבת בריכה בסלע, הכשרת קרקע, ייעור ונהגות, והתאמץ להגיע לתפוקה העולה על המקסימום המקובל.
מראשית מלחמת-העצמאות מילא תפקידים בהגנת מנרה, שהיתה קיבוץ מבודד בגבול הלבנון, השתלם בידיעות צבאיות, השתתף במיקוש הדרך אל הנקודה בלילות, ובבוקר - בפירוק המוקשים למשך היום. אימן והדריך אנשים חדשים שבאו להגנת המקום. ביום כ"ב באב תש"ח (27.8.1948), בהיכנסו עם חניכיו אחרי אימון לחדר הנשק נספו כולם באסון התפוצצות אחד המוקשים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במנרה.
העתקת קישור: