סיפור חייו
בן הדסה ומשה. נולד ביום י"א באדר א' תשי"א (16.2.1951) בעיר חדרה. למד בבית-הספר היסודי ע"ש ארלוזורוב והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט' בנתניה במגמת אלקטרוניקה. היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד', פעיל בספורט והצטיין בתחרויות ארציות לנוער שבהן זכה במדליות ובתעודות הצטיינות בתחום התעמלות הקרקע.
הוא גויס לשירות חובה באוקטובר 1969 התקבל לקורס טיס, שבסיומו נעשה טייס קרבי. במהלך שירותו שימש כסגן מפקד טייסת ולאחר-מכן פיקד על טייסת בבית-הספר לטיסה. באחד משיאי הקריירה הצבאית שלו הוביל צוות אירובטי.
ביולי 1978 נשא לאישה את ענת. בשנת 1982 נשלח לארצות-הברית ללימודים במכללה לפיקוד ומטה. במקביל ללימודיו הצבאיים, למד באוניברסיטה באלבמה לימודים לקראת תואר בוגר. בשובו מארצות-הברית בקיץ 1983 הועלה לדרגת סגן-אלוף והתמנה למפקד טייסת שהטיסה את המשוכללים במטוסי חיל-האוויר. השתתף בגיחות רבות ליעדים בשטח אויב.
היה תמיד אופטימי - ונהג למתוח את חבריו במעשי קונדס. הצטין בחוש הומור מפותח ויכולת לקשור יחסים קרובים ומיידיים בפתיחות רבה עם כולם. השתתף במלחמת יום-הכיפורים כטייס קרבי וכן בפעילות תקיפה של חיל האוויר על בסיסי מחבלים בלבנון.
יוסף נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ו בסיוון תשמ"ו (3.7.1986) והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים ואח.
החיל והמשפחה הנציחו את זכרו בחוברת זיכרון ומכונאי הטייסת הקימו אנדרטה לזכרו בבסיס חיל האוויר. חבר ששירת תחת פיקודו סיפר בערב השנה למותו איך לימד יוסי את חניכיו לאהוב את הטיסה, להתבונן סביב וליהנות ממראה עיניהם. כמפקד היה קרוב מאוד אל פקודיו ודאג להם מתוך תחושת אחריות כבדה. אביאם סלע, ממפקדי חיל האוויר, כתב במכתב תנחומים לרעיה על השחוק, ההיתול והחיוניות שאיפיינו את יוסי.