שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
יוסף (יוספי), בן הדס ואריה, נולד ביום כ"ט באייר תשי"א (4.6.1951) בקיבוץ דורות. בשנת 1952 עברו הוריו לקיבוץ הגושרים בגליל העליון, ויוסף למד שם בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון המשותף "הר-וגיא". למרות מגבלות גופניות, השתתף יוסף בפעולות ספורט במחנות ובטיולים של בית-הספר היסודי ושל בית-הספר התיכון. כתלמיד הסתמך יותר על תפישתו הטובה מאשר על שקידה בלימודים והגיע להישגים במקצועות ההומניסטיים. בכיתות העל-יסודיות היה ל"סמכות" בקרב חבריו, בכל הנוגע להיסטוריה, לבעיות מדינה ואקטואליה. יוסף התעניין מאוד בבעיות הפער החברתי ובנוער השוליים. חצי שנה פעל כמדריך בתנועת "הנוער העובד" בקריית-שמונה. לפני גיוסו לצה"ל היה חבר המזכירות של חטיבת בני-הקיבוץ המאוחד ומדריך אזורי לשבעה תאים של החטיבה בקיבוצי אזור החוף. הוא ארגן ימי עיון וספורט, טיולים ומחנות קיץ, וראה בקיבוץ ערך לאומי, מוסרי וחברתי. יוסף התייחס ברצינות לכל עניין שהכיר בחשיבותו, השתדל להיות למופת לזולתו ועם זאת היה חברותי, עליז ואוהב חיים, וקנה לו ידידים וחברים רבים.
יוסף גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971, הוצב לחיל-השריון, ושירת ביחידות חרמ"ש. למרות המגבלות הגופניות עבר בהצלחה את שלבי הטירונות ועמד בכל האימונים המפרכים והמסעות הארוכים. יתר על כן - הוא היה בין "נותני הטון" המעודדים ושומרי המוראל. יוסף השתלם בקורס נהגי נגמ"שים ואחרי-כן השתלם בקורס מ"כים והגיע לדרגת סמל. את חודשי שירותו הצבאי עשה בסיורים לאורך תעלת-סואץ או באימונים בסיני. באחד הסיורים, בהיותו מפקד נגמ"ש, עלה כלי-הרכב על מוקש. למרבה המזל, לא היו נפגעים ויוסף פיקד בשיקול-דעת ובקור-רוח על חילוץ אנשיו. ביום הכיפורים (6.10.1973) לחם יוסף באזור כביש המיתלה וכביש תעלת-סואץ, בקרבת מעוז "מפצח". משימתו האחרונה הייתה טיהור אזור הגבעות השולטות על קו-המים מחיילי האויב, שתפסו בו עמדות. יוסף הפעיל מקלע-סיפון בנגמ"ש המ"פ, עד שכלי-הרכב נפגע מפצצת מרגמה. יוסף נפל יחד עם המ"פ ושניים מחבריו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קיבוץ הגושרים. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
בחוברת שהוציא הקיבוץ לאור לזכר שלושת בניו, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, הוקדש קטע ליוסף; כן נכלל פרק על יוסף בספר "חברי הגושרים במלחמת יום-הכיפורים" במדור על הבנים שנפלו.
העתקת קישור: