שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן דליה ויצחק. נולד בגבעתיים, ביום כ' באב תשל"ו (16.8.1976), בן למשפחה בת שלושה ילדים. יניב רכש את השכלתו בבית-הספר היסודי "ברנר" בגבעתיים, ובמגמת המחשבים בתיכון "אורט טכניקום" בעיר. מנעוריו, בלט במעורבותו ובפעילותו החברתית: היה חבר מועצת התלמידים בבית-ספרו ובכיתה י"ב התמנה ליו"ר מועצת התלמידים הכללית של גבעתיים. במקביל, היה חניך - ובהמשך גם מדריך - בקן בורוכוב של "הנוער העובד והלומד". מגיל צעיר הרבה לכתוב שירים ומאמרים, ולהנציח אירועים במצלמתו. בשנות התיכון, הוציא והפיץ בין כותלי בית-הספר עיתון "מחתרתי" בשם "נייר זכוכית", עד שזכה לאישור ולהכרה רשמית מהנהלת בית-הספר ואף השתתף בהוצאת עיתון של מועצת התלמידים בגבעתיים - "דף עף". חבריו הרבים וחניכיו בקן "הנוער העובד והלומד" בגבעתיים זוכרים אותו כ"בדרן ובדחן", שובב גדול, שלא מחמיץ הזדמנות למעשה קונדס, והצחוק לעולם לא מש משפתיו, אך גם כבעל מטען ערכי גדול ויכולת חינוכית רבה.
כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, היה נחוש בדעתו לשרת בצורה הטובה ביותר, ולהשקיע בצבא את המקסימום. ב"שאלון לבירור העדפות שיבוץ" שנשלח אליו לקראת הגיוס, סימן בעדיפות ראשונה את רצונו לשרת כלוחם, להיות קצין, ולהימנות עם חטיבת הצנחנים. בנובמבר 1994 התגייס יניב לצנחנים. רק חודשיים הספיק לשרת בחטיבה כטירון, אך בתקופה קצרה זו זכה להערכת מפקדיו ולחיבתם, בזכות המוטיבציה הגבוהה שגילה ונכונותו להירתם ראשון לכל משימה.
סיפר מפקד הגדוד בו שירת יניב: "התנדבותו לצנחנים הינה דוגמה לרצונו ולנחישותו, כפי שבאו לידי ביטוי לאורך חייו. במחלקתו התבלט כחברותי ויצר קשרים גם בתקופת שירותו הקצרה. אלה ועוד מראים כי יניב קורץ מחומר מיוחד".
בבוקר של יום 22.1.1995, כאשר אבטח את צומת בית ליד, אירע במקום פיגוע חבלני, בו מצאו את מותם עשרים ואחד חיילים ואזרח אחד. יניב נפצע אנושות והובהל לבית החולים. שבוע ימים נאבק על חייו, עד שהוכרע ומת מפצעיו, ביום כ"ו בשבט תשנ"ה (27.1.1995). בן שמונה עשרה וחמישה חודשים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות - אורית ומיכל. יניב הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט.
במלאות שלושים לנופלו, ארגנו חבריו וחניכיו של יניב, בשיתוף עם עיריית גבעתיים, ערב לזכרו. יצאה חוברת לזכרו, ובה דברי חברים וחניכים על יניב, ומבחר רשימות ושירים מפרי עטו, ביניהם השיר, "חייל נהרג, לא נפטר":
"העולם הוא מוכר/ אך מלחמה היא דבר אכזר / אף מת לא חזר / חייל במלחמה נהרג, לא נפטר/ בלבנו תמיד הוא נשאר/ אך קרוב או מכר/ בכל יום בחייל נזכר".
שניים משיריו של יניב הולחנו ויצאו בדיסק לזכרו.
העתקת קישור: