סיפור חייו
בן הלנה ומכס, נולד ביום ח' באייר תרצ"א (25.4.1931) בעיר אסן שעל נהר הרוהר, בגרמניה. ב-1936, בהיותו בן ארבע וחצי, עלתה המשפחה לארץ. את לימודיו התחיל בבית-הכרם בירושלים והמשיכם בפרדס-חנה. שם סיים את בית-הספר העממי. שהה זמן קצר בקיבוץ ויצא ללמוד נגרות בבית-הספר "עמל" בחדרה. עוד מילדותו היה חבר "הנוער העובד", ואחר-כך הצטרף יחד עם חבריו לשורות הגדנ"ע. נתמנה למפקד כיתה וכעבור זמן קצר עלה בדרגה. היה גם מדריך בסניף של קלוב התעופה שנוסד בפרדס- חנה. שאיפתו היתה להצטרף אחרי סיום לימודיו לגרעין התיישבותי ולהיות חבר קיבוץ. הוא התקשר עם קבוצה שהתכוננה לצאת להכשרה בגבע, אך כאשר התגייס לצבא, נפרד ממנה. יעקב היה מחונן בתבונת-כפיים והיתה לו נטייה לציור ולמלאכת- מחשבת. היה ישר מאוד וצנוע, שחיין מצוין, אך גם כשזכה בתחרות, לא היה מבליט את הצטיינותו.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב למערכה ימים מספר לאחר מלאת לו 17 שנים ויצא לקורס מ"כים. הקורס הופסק באמצעיתו ויעקב נשלח עם חברי הקורס לקרבות בגליל העליון, ליד נהריים, בצמח ובדגניה והסביבה. בתחילת יוני נשלח לתל-ליטווינסקי. שם השתתף בקורס למפקדי שריון וגם השתתף בקרבות בכפרים שבסביבה. כששמע כי חבריו לגרעין בחטיבת "יפתח" נמצאים בצריפין ביקש להצטרף אליהם ובקשתו נתמלאה.
עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. יעקב נפל בקרב זה, ביום כ"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ברגעיו האחרונים עוד ניסה להציל את ידידו הפצוע.
ביום ה' באדר תש"י (28.2.1950), הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
בפרדס-חנה, בשכונת מגד, ליד בית הוריו, נטעו על גבעה גבוהה גן לזכרו ולזכר חבריו שנפלו איתו ולזכר חמישה סיירים שנפלו בביר-בוריין בא' במרחשוון תש"ט. הגן ניטע על- ידי קרובי החללים ונקרא בשם "גן עוז".