שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן משה וצפורה. נולד ביום י"ב בתמוז תש"ט (9.7.1949) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי על שם א"ד גורדון והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקצועי "שבח". הוא היה בעל גוף שרירי של ספורטאי והרבה לעסוק במשחקי הכדורגל והכדורסל. מטבעו היה ותרן ובעל "לב של זהב". היה חסכן ונדיב, שתקן ובכל זאת מלא על גדותיו. הוא לא היה מרבה בדיבורים, לא איש ועדות ולא איש עסקנות תנועתית, אך בלי ספק ייצג את דמותו של נער המעורה בתנועת הנוער. היה חבר ב"התנועה המאוחדת", עליז ומלא חיות ונלהב לקחת חלק בשמחות הגרעין ובמפעליו. יחד עם זאת לעתים היה ביישן ונבוך. הוא אהב מאוד בילוי חברתי-מוסיקלי, והתלהבותו, בשעה שהיה שר, הייתה סוחפת את חבריו שהצטרפו לשירתו. הוא היה שר בעיניים עצומות
ובדבקות, בהתמסרות לצלילים ולמקצב.
יעקב גויס לצה"ל בספטמבר 1967 והתנדב לשרת בנח"ל. הוא לא נהג לספר בבית על עניני הצבא ועל חייו בו. אחרי שהיה בגרעין ובשל"ת עשה במשק צאלים שבנגב ולאחר מכן בניר עם, בנח"ל-סיני ולבסוף בתעלה. הגרעין היה לגביו משפחה שלמה והוא היה חלק בלתי נפרד של משפחה מאושרת זו. מעולם לא היה בא בדרישות ובבקשות מיוחדות, כי היה שמח בחלקו, מרוצה ומרומם רוח. ביום כ"א בסיון תש"ל (27.4.1970), נפל בעת הפגזה באזור תעלת סואץ. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
מפקד היחידה שלו כתב למשפחתו השכולה במכתב תנחומים, כי יעקב היה חייל טוב ומילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות. כן היה אהוב מאוד על חבריו ומפקדיו והיה הרוח החיה שבחבורה. הוא תרם רבות להעלאת המורל במוצב.
הגרעין וקבוצת צאלים הוציאו לאור לזכרו חוברת בשם "פרחים עצובים;" בעלון בית-הספר "שבח" מיוני 1970 פרסם מורו, שאול אבי-שאול, מאמר לזכרו.
העתקת קישור: