שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן טובה ומשה, נולד בפורים, י"ד באדר תרפ"ב (14.3.1922), בווארשה, בירת פולין. נכד הרבי מיאבלונה, מייסד כפר חסידים. הוריו היו בין חלוצי-הכפר הראשונים ויעקב היה אז בן ארבע. הוא למד בבית-הספר היסודי המקומי ובבית-הספר המחוזי ביגור ואחרי-כן חזר לכפרו ונשא בעול המשק. יעקב היה מדריך ב"נוער העובד" וריכז את העבודה התרבותית. הוא נמשך אל אמנות התיאטרון, ואחר לבטים ונדודים עלה ירושלימה והצטרף לסטודיו הדרמטי של "הסתדרות העובדים" בהדרכתו של רפאל צבי. נוסף לכך עבד כמדריך נוער ומדריך ארצי למחנאות מטעם מחלקת החינוך, גילה כשרון פדגוגי מובהק ואף נתמנה למזכיר ומרכז של אגודת "אכסניות הנוער".
בפרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947, על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס, עשה הכנות ליצירת להקה צבאית ובו בזמן השתתף במבצעים קרביים שונים בסביבות ירושלים. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר כשהם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). יעקב הובא לקבר אחים בכפר עציון.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם שאר חללי גוש עציון, למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
העתקת קישור: