סיפור חייו
בן נורה ושמשון. נולד ביום ד' בחשוון תש"ל (16.11.1969) בעיר בומביי בהודו, מקום מושבה של קהילת 'בני ישראל'. בהיותו בן חצי שנה בלבד עלתה משפחתו לארץ והתיישבה באור עקיבא, שם גדל, והתחנך. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר 'ג'יימס דה רוטשילד' באור עקיבא והמשיך את לימודיו בבית-הספר 'אורט' בנתניה, במגמת מיכניקה.
יעקב השתייך לתנועת 'הנוער העובד', השתתף בפעולות ובטיולים והיה חבר גם בחבורת נוער שכונתית, שאירגנה תחרויות ספורט, חידונים ומסיבות. הוא עסק הרבה בספורט, במיוחד בכדורגל ובמשחק הרוגבי. הוא האזין לסוגי מוזיקה שונים, ממקצבים מזרחיים ופופ מודרני ועד מוזיקה מערבית של שנות ה- 60, החיפושיות, קליף ריצ'ארד ועוד. משפחתו שמרה על אופי מסורתי ומגיל צעיר התלווה לחבריו, לתפילות בבית-הכנסת המקומי של העדה. לאחר סיום לימודיו ועד גיוסו עבד במפעל 'חוגלה' בהרצליה ובתקופה זו קיבל רישיון נהיגה, שייחל לו זמן רב.
בשלהי פברואר 1988 גויס יעקב לצה"ל ולאחר תקופת הטירונות נשלח לקורס בחיל החימוש והוכשר כחמש צריח. לאחר סיום הקורס שובץ לגדוד תותחנים ברמת הגולן.
ביום ג' באלול תשמ"ח (16.8.1988) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הוא נספה במהלך טיול פלוגתי, כאשר היה עליו לחצות בריכת מים. תוך כדי חציית הבריכה, טבע וכל המאמצים להצילו עלו בתוהו. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין באור עקיבא. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים - בן-ציון, מאיר ונח.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "יעקב היה חייל למופת, דוגמה לחבריו. מוכן היה לעזור בכל עת, ממושמע, עם רצון עז להצליח ולהתקדם. מותו היכה בהלם את כולנו. הנני מביע צער עמוק בשם כל חיילי היחידה".