שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
יעקב, בן סימה ואליהו, נולד ביום ו' בטבת תשט"ו (31.12.1955), בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בחודש טבת תשכ"ב (ינואר 1962). משפחתו השתקעה ברחובות והוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "מוריה". יעקב ומשפחתו נתקלו בתחילה בקשיי הקליטה בהיותם עולים חדשים שהגיעו לארץ זרה להם. אולם בכוח הרצון שבו ניחן, הצליח יעקב ללמוד את השפה העברית ועד מהרה התאקלם בחברת בני גילו. לאחר שסיים את לימודיו יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא ידע כי בעבודה קשה ומאומצת ותוך התמדה ושקידה יוכל לעזור בביסוס מעמדה של המשפחה. הוא עבד ללא לאות וחיפש מקום עבודה מתאים שבו יוכל לשלב הנאה בעבודה עם שכר ראוי. הוא עבד ב"מכון ויצמן למדע" ונחשב עובד מסור, שזכה להערכת מעסיקיו ולאהדת חבריו לעבודה. בכל אשר הלך רכש לו ידידים רבים בזכות טוב לבו ונכונותו להגיש עזרה וסיוע לכל נזקק. יעקב היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתף בפעילות חברתית ותרבותית ענפה. כמו כן היה ספורטאי מצטיין, בעיקר בענף הכדורגל, הרבה להתאמן והשתתף בתחרויות רבות, עד שהגיע להישגים מעולים ולרמה גבוהה.
יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר בקורס לנהגי משאיות כבדות ונשלח לשרת כנהג בבית-הספר לשריון. ביחידתו נודע כחייל מסור ואחראי, מילא את תפקידו בנאמנות והצטיין ביזמה וברוח צוות. במלחמת יום-הכיפורים נשלח יעקב לסיני יחד עם חבריו, כדי לסייע לכוחות השריון שלחמו נגד המצרים. ביום כ"ז בתשרי תשל"ד (22.10.1973) נפגע יעקב ונהרג כשרכבו עלה על מוקש באזור פאיד, שממערב לתעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יעקב ז"ל שירת כנהג ביחידתי, יחידת שריון, ומילא את תפקידו באמונה במשך כל שלבי הלחימה. הוא הגיע עם היחידה עד למערב התעלה, שם נפל בעלות רכבו על מוקש. חבריו ואני זוכרים אותו כחייל נאמן, מסור ואהוב. זכרו של יעקב ישאר עמנו לעד".
העתקת קישור: