שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
יעקב (קובי), בן אביבה ואליעזר, נולד בישראל בי"ט בשבט תשי"ח (09.02.1958). בן בכור להוריו, אח לגיל ולשי. נקרא על-שם דודו יעקב בן אריה, חבר ה"הגנה" שנהרג בקריית חיים בינואר 1948 בגיל 17, מראשוני חללי מלחמת העצמאות.
קובי נולד וגדל בקריית חיים. למד בבית הספר היסודי "גורדון" ובחטיבת ביניים בעירו והמשיך לבית ספר מקצועי "אינטר" (היום - ברשת עמל), בו למד במגמת מכונאות וחשמל רכב. באותן שנים היה פעיל בקן הנוער העובד והלומד בקריית חיים, והיה מעורה בחיי החברה הבילויים של בני גילו.
בתום לימודיו המקצועיים שירת קובי בצה"ל. לאחר שחרורו עבד כעצמאי בשיפוץ בתים. שנים רבות עסק בכך יחד עם אביו. עבד בחשמלאות, אינסטלציה ובנייה, והתמחה בעיקר בצביעה חיצונית של מבני ציבור ובתים פרטיים.
קובי נשא לאישה את קורין, ובני הזוג הקימו את ביתם בקריית חיים. קובי היה בעל ידי זהב ואת ביתו, שנקנה מוזנח וישן, בנה ושיפץ בשתי ידיו והפכו לווילה פורחת. בפברואר 1990 נולד הבן חביב, וכעבור חמש שנים נולד נועם. קובי היה אב מסור, הירבה לטפל בבית ובילדים ואיפשר לרעייתו לפתח את הקריירה שלה. הוא גם הקפיד לשמור על קשר הדוק עם הוריו - גר בשכנות להם, בא לעזרתם בכל צורך, שימש כנהג בצאתם לטיולים מאורגנים ותמיד היה מוכן לסייע ככל שנתבקש.
מצעירותו אהב קובי את כל הקשור בספורט מוטורי, אהב מהירות ו"אקשן". היה בעל רכב שטח, הכיר את כל פינות החמד בצפון והירבה לטייל בארץ עם משפחתו ועם חברים.
ביום 12.07.2006 החלה מלחמת לבנון השנייה. בשבועות הבאים נורו אלפי קטיושות מלבנון לעבר צפון ישראל, רבות מהן לאזור חיפה והקריות. ביתו של קובי לא היה מוגן ואף חסר מקלט וחרדתו למשפחתו בעת התקפות הטילים, חלקן קרובות מאוד לאזור מגוריו, הייתה רבה. בבוקר יום ראשון י"ב באב תשס"ו (06.08.2006), לאחר לילה מלא חששות, לקה קובי בלבו בשל ההתקפות. ניסיונות ההחייאה של צוות האמבולנס שהגיע לא צלחו ומותו נקבע במקום.
בן 48 במותו. יעקב (קובי) הותיר אישה ושני בנים, הורים ושני אחים. הובא למנוחות בבית העלמין תל רגב בכפר חסידים, מצפון לחיפה.
העתקת קישור: