שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
יעקב, בן שושנה וישראל, חלוצים ואנשי הגנה, שנטלו חלק פעיל בבניין הארץ עוד לפני קום המדינה, נולד ביום י' בחשון תש"ב (31.10.1941) בחיפה ונקרא על שם דודו פעיל ה"הגנה", שנפל על משמרתו בשנת 1938. יעקב למד בבית-ספר יסודי בעיר וסיים בהצלחה מרובה את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת", במגמה של טכנאות רדיו. בתקופת לימודיו היה יעקב פעיל בגדנ"ע וחבר בתנועת "הנוער העובד". עם סיום לימודיו התלבט בין הגשמת חלומו - התנדבות לקומנדו הימי, לבין ערכי התנועה, שבסופם הגשמה והליכה לקיבוץ. כאשר החליט על הגשמה הקים יעקב יחד עם חבריו לתנועה את גרעין הנח"ל "רביב", שהיה אמור להצטרף לקיבוץ תל-רעים בנגב.
יעקב גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1959 והתנדב לשרת בנח"ל. לאחר הטירונות נשלח לשל"ת לקיבוץ תל-רעים ומשם היה נשלח לתעסוקה מבצעית. באימון המתקדם שירת בפלוגת המ"כים ואחרי כן נשאר בגדוד כסמל. בתקופת שירותו עבר קורס צניחה וקורס מ"כים חי"ר ותמיד מילא בנכונות וברצון את כל הוראות מפקדיו. לחבריו היה ידיד נאמן, יועץ ועוזר ככל אשר ביקשוהו.
בסוף יולי 1962 שוחרר יעקב מהשירות הסדיר וחזר למשק תל-רעים, שם נבחר לשמש מדריך חברת הנוער "מחנות העולים" בירושלים וארגן את גרעין "אייל". במסגרת שירות המילואים עבר הסבה לשריון ולהרחבת השכלתו הצבאית עבר גם קורס סיירים, קורס מש"קי חבלה וקורס מש"קי חרמ"ש. בכל הקורסים האלה סיים כחניך מצטיין. לימים נשא לאישה את חברתו בת-שבע ובשנת 1965 נולדה בתו הבכורה זיו. במלחמת ששת הימים מילא יעקב תפקיד אחראי במשק. מרחבי הגולן, שנכבשו במלחמה, קסמו לו ואמנם הייתה משפחתו בין הראשונות שהצטרפו לקיבוץ מרום-גולן. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס וצורף לסיירת ויחד עמה עבר את קרבות הבלימה הקשים נגד הסורים. לאחר הפריצה לשטח סוריה ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) פעל יעקב במסגרת הכוח שחיפש חללים ונעדרים בטנקים הפגועים מערבית לחאן-ארנבה. במהלך הפעולה נפגע מטיל ונפצע קשה. בדרך לתאג"ד מת מפצעיו. יעקב הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו מרום-גולן. השאיר אחריו אישה ושתי בנות (הבת השניה, גילי, נולדה כמה ימים לאחר נפילתו). לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו כי יעקב היה "חייל טוב ונאמן, ביצע בדבקות את כל המוטל עליו והיה אהוב על חבריו ועל מפקדיו ביחידה".
העתקת קישור: