שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    יצחק ויצנטרגר

    חלל מערכות ישראל
    נפל ביום כ"ג באב תש"ח (28/08/1948)
    מידע כללי

    נפל ביום כ"ג באב תש"ח (28/08/1948)
    בן 37 במותו
    דרגה: טוראי
    יחידה: חיל רגלים
    מקום מנוחתו: חיפה-חוף הכרמל
    הורים: חוה ואהרן
    יישובים: חיפה
    מעגל תנועתי: גורדוניה

    חיפה
    גורדוניה
    מידע כללי

    נפל ביום כ"ג באב תש"ח (28/08/1948)
    בן 37 במותו
    דרגה: טוראי
    יחידה: חיל רגלים
    מקום מנוחתו: חיפה-חוף הכרמל
    הורים: חוה ואהרן
    יישובים: חיפה

    סיפור חייו

    בן חוה ואהרן, נולד ביום כ' בתשרי תרע"ב (12.10.1911) בווארשה, בירת פולין, בבית ציוני שומר-מסורת. למד בבית-ספר תיכון. הוריו היו אנשי עמל ומהם למד לאהוב את העבודה. עוד בילדותו הצטרף לתנועת "גורדוניה" והיה ער לכל הנעשה בארץ. בעשותו בהכשרה נתקבל מברק ממרכז "החלוץ" כי "פרצו מהומות בארץ ודרושים אנשים". לפני האספה רץ יצחק מחבר לחבר לשכנעם שיש לקבל החלטה פה אחד. ב- 1933 בא לחיפה. תחילה התהלך ללא עבודה וללא מקום מגורים, אך ידע להתלוצץ ולעודד את הזולת. משהיכה שורש בארץ התמסר לחינוך הנוער. אירגן והדריך את הנוער ב"הפועל" ואחר-כך יסד את הסתדרות "גורדוניה". הוא גילה תכונות חינוכיות, ובייחוד - לב רחום ואוזן קשבת. חניכיו הרבים נשארו ידידיו עד יומו האחרון. היה פעיל ב"הסתדרות העובדים" ובמפא"י, בסניף "הפועל" ובפלוגת "הסדרן", ובשנים האחרונות - הרוח החיה בקבוצת הכדורגל. היה גם חבר ועדת השקל של הקרן-הקיימת-לישראל. יצחק עבד כמנהל במחלקת הנהלת החשבונות ב"סולל-בונה", התקדם בעבודתו ונכונו לו התקדמויות נוספות. זמן-מה שימש כמזכיר הטכני של ועד העובדים והיה לדברו של חלק גדול מחבריו וידע לבטא הלך-רוחם ומאווייהם. היה בו משהו שמשך אחריו חברים. הוא נרתם לכל עבודה באופטימיות והאמין באפשרות הגשמה, ואמונה זו עורר בלב כל האנשים אשר באו עימו במגע. יצחק שפע מרץ בלתי-שכיח וכוח-עבודה לא-רגיל. בחיצוניותו היה כחוש, מהיר תנועה ומהיר דיבור, ובקרבו התנגחו מאוויים חזקים של יצירה. מיום עלייתו היה חבר ה"הגנה".

    בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל המהנדסים המלכותיים, בפלוגה שהורכבה מאנשי "סולל-בונה". היה פעיל במחסן, בנאפ"י, בוועד הפלוגה, אך נחל גם אכזבות. ברוב המקרים לא היטו את מרצו לאפיק יצירה ומרירות גדולה נצטברה בלבו. התמסר לעבודה בקרב הפליטים בטורינו (איטליה) ושם לקה בכליותיו וכתוצאה מכך שוחרר מהצבא.

    בשובו הביתה נרתם ביתר מרץ לעבודה ציבורית. בימי מלחמת-העצמאות היה פעיל בגיזרת העיר התחתית בחיפה, והשתתף כאפסנאי בשעת כיבוש חיפה וטירה. על אף מחלתו עשה לילות כימים בתפקידו ומסירותו זו זכתה להערכה. חברים ראו שכוחותיו אוזלים ושידלוהו כי יינפש קצת, והוא בשלו: "הזמן אינו מתאים לכך". בגלל העבודה המאומצת גברה מחלתו, שכב שלושה שבועות בבית-החולים "ברוכוב" באחוזה ומת ביום כ"ג באב תש"ח (28.8.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אישה, פנינה, ושני ילדים.


    חזרה לספר הזיכרון


    שיתוף:


    הדפסה


    סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהחללים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון או אתר "לעד" של הביטוח הלאומי. וזאת באישורם של אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון ושל הביטוח הלאומי. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
    מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


    ליצירת קשר


    שיתוף נר זיכרון

    השארו מעודכנים!