שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן לאה ואברהם, נולד ביום כ"ג בסיוון תרפ"ד (25.6.1924) בעיר חלב, סוריה. היה מטובי התלמידים ב"תלמוד-תורה" בו רכש לו ידיעות כלליות בערבית, צרפתית ולימודי יהדות בעברית, בתרגום והסברה בערבית. היה חבר בתנועת הצופים היהודית-הצרפתית. לאחר שאחיו עלה ארצה פגה התעניינותו בלימודים ואמר ללכת בעקבות אחיו. בהיותו בן 14 עזב על דעת עצמו את בית-הספר והחל לעבוד בבית-חרושת לסריגה כדי לאסוף חלק מהוצאות הדרך. בראשית 1943 העפיל ברגל לארץ עם הוריו דרך גבול לבנון. המשפחה השתקעה בחיפה. יצחק נתקבל לבית-דפוס כמתלמד והגיע לרמה מקצועית גבוהה. משכרו תמך במשפחתו. הוא רכש לו שם טוב בשל שקידתו והתנהגותו. הצטרף לשבט "ביל"ו" של "הצופים" והיה מראשוני החברים והפעילים בקבוצת "חלמיש", בה נתחנכו הנערים ילידי חלב. הוא הצטרף ל"נוער העובד". ביום היה עובד ובערבים היה משתלם בלימודים בבית-הספר "במעלה" של התנועה. רשימות יומנו וסיפורי חברים מאותה תקופה מעידים על להט ציוני ולאומי ועל שאיפה להשתלמות והתפתחות נוספת. יצחק הצטרף ל"הגנה" ולאחר שסיים קורס מיוחד שירת במחלקה הערבית של הש"י. גם לאחר פרוץ מלחמת-העצמאות המשיך בשירות מסוכן זה והיה עובר אל מעבר לקווי האויב כשהוא מחופש לערבי ומביא משם ידיעות צבאיות חשובות. אך הוא לא הסתפק בשירות זה, שנראה שקט וקל בעיניו ודרש להעבירו לפעילות קרבית. אחרי דרישותיו המרובות הסכימו סוף-סוף מפקדיו לוותר על שירותו והוא הצטרף לגרעינו הצופי שהתגייס לפלמ"ח.
יצחק השתתף בכיבוש רמלה ולוד, הועבר עם חלק מגרעינו לנען, לגדוד של חטיבת "הראל", והשתתף בקרבות ירושלים בתקופת המצור. אחרי פריצת המצור הועבר עם ההכשרה שלו לחלק השני של הגרעין הצופי, לגדוד בחטיבת הנגב שלחם בנגב הנצור. הוא סיים קורס קלעים במטול "פיאט" נגד טנקים. היה מטובי הקלעים ביחידתו ובתפקיד זה השתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. נפל בקרב ליד עיראק אל-מנשיה ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948). נקבר בגת.
ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
העתקת קישור: