שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
מזל, בת ג'ויה מרגלית ואברהם כהן שאולי, נולדה בירושלים בתחילת אדר תר"ף (1920), הבת השלישית משמונה ילדים במשפחה ספרדית ופרסית שורשית. כנערה עבדה בטיפול בילדים, בבחרותה הצטרפה לגרעין של הנוער העובד ויצאה להכשרה בקיבוץ גבת, אך אחרי כמה שנים בקיבוץ נאלצה לחזור לירושלים בהתאם לרצון הוריה.
בגיל 20 נישאה ליצחק כלב וילדה לו שני ילדים: ריבה וראובן. היא עבדה כמלצרית בקפה בבית הכרם. מזל היתה אישה מלאת חיים, בעלת חוש הומור, אהבה לרקוד ובלטה תמיד ביופיה. היתה מסורה מאוד למשפחתה ותכננה את עתיד הילדים בפירוט רב.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום השמיני למערכה, י"ז באייר, ערב ל"ג בעומר תש"ח (26.05.1948), נהרגו בהפגזות וירי על השכונות היהודיות 10 יהודים, בהם מזל שנהרגה מפגז שנפל על ביתה בשכונת נחלת אחים.
מזל היתה בת 27 במותה, הותירה בעל ושני ילדים בני ארבע וחמש וחצי, הורים, שלושה אחים וארבע אחיות. הובאה לקבורה בבית הקברות הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
העתקת קישור: