שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן שמעון ומרים. נולד ביום כ"א בסיון תשי"ד (22.6.1954) בחיפה. למד בבית-הספר היסודי ע"ש טשרניחובסקי שבמקום, המשיך בבית-הספר היסודי 'רמות' וסיים את לימודיו בבית-הספר הטכני של חיל-האויר שבחיפה. מיכאל היה תלמיד חרוץ וממושמע, אהוב על מוריו ועל חבריו לכיתה. בגיל צעיר הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד' והיה חבר בה שנים רבות. הוא אהב את הים ורוב תחביביו היו קשורים לספורט ימי - שחייה, צלילה, שיט-מפרשיות - ולצילום. מיכאל היה חבר בהתאחדות הבינלאומית לצלילה והוא הרבה לצלול בים-סוף. הוא אהב מוסיקה והרבה להקשיב לסוגי- מוסיקה שונים, בכלל זה גם מוסיקה קלסית. הוא היה נער נעים- הליכות, בעל מצב-רוח עליז ומרומם, חביב ומלא הומור. חוג מכריו וידידיו היה גדול והוא היה תמיד חביבן של הבנות.
מיכאל גויס לצה"ל בינואר 1972 והתנדב לשרת בחיל-האויר. לאחר הטירונות נשלח לטייסת מטוסי 'סקייהוק' בתפקיד של מכונאי-מטוסים - המקצוע שלמד בבית-הספר הטכני של חיל-האויר. בהיותו שחיין מעולה ובוגר קורס-מצילים שימש מיכאל בחודשי הקיץ כמציל בבריכת-השחייה של היחידה. לאחר שנתיים-וחצי הועבר ליחידה אחרת של חיל-האויר ואף שם המשיך למלא את תפקידיו הקודמים לשביעות-רצונם של מפקדיו. הוא התנדב לשרת שלוש שנים נוספות בצבא-הקבע וקידומו המקצועי היה מהיר ביותר. כעבור זמן קיבל תפקיד ארגוני במרכז יחידת השליטה של טייסת התחזוקה ונהנה מאוד מתפקידו החדש. במשך שירותו הצבא - בחופשות סוף-השבוע - המשיך מיכאל בתחביביו ולנסוע לאילת כדי לצלול בים-סוף. באחת הצלילה פגש בחיילת שושנה, אתה עתיד היה לקשור את גורלו לחיים משותפים.
ביום ו' באלול תשל"ז (20.8.1977) נפל מיכאל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים ואח.
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מיכאל מילא תפקיד אחראי ביחידה ובמסגרת תפקידו זה היו בינינו קשרי-עבודה הדוקים, בהם התגלה כחייל ממושמע, אחראי ומסור. חשוב היה לו לבצע את שהוטל עליו כמיטב-יכולתו. בין חבריו ליחידה נודע כאדם ישר, המוכן תמיד לעזור."
להנצחת זכרו הקימה המשפחה את 'אגודת קרן מיכאל', כאגודה עותומנית, האגודה מחלקת, מדי-שנה, שתי מלגות לחניכים נזקקים בבית-הספר הטכני של חיל-האויר.
העתקת קישור: