שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
מיכל, בת רינה ומשה מידן, נולדה בכ"ב בסיוון תשכ"ה, (22.06.1965), בגבעתיים. בת זקונים להוריה, אחות לאיריס ולנוני, ונכדה למייסדי העיר גבעתיים. ילדה יפה עם עיניים חומות גדולות וחכמות, חיוך חמוד וראש מלא תלתלים.
מיכל הייתה רצינית, ערנית, אחראית ותמיד פעילה. מאז ימי הגן, דרך בית הספר, תמיד התערתה בחברה והייתה מקובלת. בכל מקום רכשה חברים וחברות חדשים, שנשארו איתה בקשר חם ומתמיד. ביתה תמיד היה מרכז חברתי. הטלפון לא פסק מצלצל. תמיד מישהו חיפש אותה. היא למדה בבית הספר היסודי "בורוכוב" והמשיכה לתיכון "קלעי" בגבעתיים, במגמה הריאלית. תלמידה מצטיינת בכל תקופות לימודיה, אך צנועה, שמסתירה את הישגיה הגבוהים.
מיכל התעניינה והתמצאה בתחומים רבים ובהם קולנוע, אופנה ופוליטיקה. הייתה חניכה ופעילה בתנועת הנוער העובד הלומד. בשעות הפנאי אהבה לקרוא, ובעיקר - לצפות בסרטים, שכה אהבה.
בתום לימודי התיכון, ולאחר טיול מהנה באירופה, מיכל התגייסה לנח"ל. היא הצטרפה לגרעין נחל צאלון, שעשה של"ת מוקדם בקיבוץ מעגן מיכאל, מחלקת משק בקיבוץ נווה אור, היאחזות בבית הערבה ושל"ת מאוחר בקיבוץ היעד - נערן שבבקעה. במשך תקופה ארוכה שימשה כמזכירת הגרעין.
לאחר שחרורה מצה"ל, מיכל למדה רפואה באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיה הוסמכה כד"ר לרפואה, והחלה לעבוד כרופאה מתמחה במחלקת הדימות (הרנטגן) בבית-חולים "וולפסון" בחולון.
מיכל הייתה מטבעה דאגנית וקפדנית לגבי הפרטים הקטנים. כרופאה לא סיימה את יום עבודתה עד שהייתה בטוחה במאת האחוזים שכל פרט טופל. מנהלת מחלקת הדימות בה עבדה, ד"ר רמה כץ, סיפרה עליה: "כרופאה צעירה עשתה מיכל כל עבודה שהוטלה עליה, גם כשלא תמיד היה קל ופשוט הדבר. היא העמיקה בכל בדיקה שפענחה. כיסיה תמיד היו מלאים ברשימות של חולים, שעליה לברר מה עלה בגורלם. היא חשה מחויבות עמוקה לוודא כי הערכתה הינה מדויקת ומושלמת, ולא בטעות יסודה. לא שקטה ולא נרגעה עד שוידאה שהגיעה לאבחנה, ולא חסכה מזמנה כדי להגיע לחקר האמת... לא היה קיים מבחינתה החלקי, הכולהיה צריך להיות מדויק, קפדני ושלם. למרות הקשיים של מיכל להתמודד עם סבל החולים וכאב המשפחות, התייחסותה אליהם הייתה אנושית, אישית ומלאת אהדה. תמיד קשובה ונעימה, תוך התעלמות מקשייה שלה...".
ב- 12.07.1995 נישאה מיכל לשי אברהמי. בני הזוג גרו בתל אביב.
ביום שישי י"ב באדר ב', פורים תשנ"ז (21.03.1997), בשעות הצהריים, סיימה מיכל קורס באוניברסיטה במסגרת התמחותה ברפואה, והצטרפה לבני משפחתה שישבו בבית הקפה "אפרופו" בתל אביב, בשדרות בן-גוריון פינת רחוב אדם הכהן. בשעה 13:10, פוצץ מחבל-מתאבד, שישב ברחבת הקפה, מטען נפץ שנשא בתיק היד שלו. מיכל נפצעה קשה בפיגוע, ונפטרה בבית-החולים "איכילוב" כעבור שבע שעות. בעלה, אימו ואחייניתו נפצעו בפיצוץ. שתי נשים צעירות נוספות נרצחו ועשרות נפצעו.
ד"ר מיכל מידן אברהמי הייתה בת 32 במותה, ובחודש השלישי להריונה. הותירה אם, בעל, אחות ואח. הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. על מצבתה נכתב: "מקסם היותך עמנו זכינו לרגעים של חסד, חום ואהבה, והארה של יושר וענווה".
לזכר שלוש ההרוגות בפיגוע הוקמה אנדרטה בשדרות בן-גוריון בתל אביב, מול בית חנה בפינת רחוב אדם הכהן, שם שכן בית הקפה.
לזכר מיכל הוקמה פינת גן בתיכון "קלעי" בגבעתיים, בו למדה, והוקם חדר עבודה במחלקת דימות בבית-החולים "וולפסון" בחולון, שם עבדה. בחדר העבודה תלויה תמונתה של מיכל, שצוירה ונתרמה ע"י האמן מנשה קדישמן. איגוד הרופאים הראדיולוגים מעניק מדי שנה מלגה על-שם מיכל לרופא מתמחה בראדיולוגיה, עבור עבודת מחקר מצטיינת.
העתקת קישור: