שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן חנה ודויד, נולד ביום כ"ח באדר א' תרפ"ז (2.3.1927) בכפר רובע, מחוז תעז, תימן. בשנת תרצ"ג עלה לארץ עם המשפחה, שהתיישבה בכפר מרמורק ליד רחובות. משה למד בתלמוד-תורה בשכונת שעריים ברחובות ובשיעורי-ערב של תנועת "הנוער העובד". היה חבר מסור ונלהב בסניף התנועה, התאמן בספורט ב"הפועל" והצטרף לגדנ"ע. שנתיים עשה בהכשרה עם קבוצת חברים בכנרת, ומשחזר המשיך את שירותו ב"הגנה". בהיותו בן 18 נשא אישה ועבד בבית-החרושת "לשם" לעיבוד זכוכית ברחובות.
במסגרת החי"ש אשר בו שירת, צורף עם ראשוני המתנדבים עוד בראשית דצמבר 1947 לאחד מגדודי חטיבת "גבעתי", בו שירת בקבוצת חבלנים. משה השתתף בפיצוץ קני פורעים בתל-א-ריש, בית-דגון, סרפנד אל-עמר, בית-דראס ובעוד עשרות כפרים ערביים בדרום, ואחר-כך בפעולות קרב ביפו, רמלה, לוד, כפר אוריה, נחל שורק, מבצע "נחשון", קוביבה, יבנה ועוד. לקראת חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תוכנן מבצע "אנ-פאר" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. אולם המצרים הפרו את ההפוגה והקדימו ותקפו בליל 7-8 ביולי 1948, תפסו מספר משלטים ושיבשו תוכנית זו. במסגרת המבצע תקפו כוחותינו בלילה שלאחר-מכן, 9- 8 ביולי, וכוחות "גבעתי" כבשו את משלט עיבדיס, צפונית-מזרחית לנגבה. בימים הבאים ערכו המצרים התקפות כבדות חוזרות ונשנות על המשלט ולוחמי "גבעתי", בהגנה עיקשת, הדפו את ההתקפות. בקרבות אלה נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה. אלמנתו שושנה התגייסה אחרי מותו לצבא הגנה לישראל.
העתקת קישור: