שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן רחל ואהרן, נולד ביום ט"ו בתשרי תרצ"ג (15.10.1932) בביירות, בירת לבנון. בשנת 1934, בהיותו בן שנתיים, עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-אביב. כאן סיים בית-ספר יסודי עירוני ונכנס מיד למעגל-העבודה כדי להקל מעל ההורים את עול פרנסת המשפחה ברוכת הילדים. בשנת 1946 נתקבל לעבודה כפקיד בחברת "ביצור" בתל-אביב ונשאר במקום עבודתו עד התגייסותו לצה"ל. היה חבר נאמן ב"נוער העובד" ובגיל 12 הצטרף לגדנ"ע ובו שימש מקשר עד להתגייסותו לצבא. כל זמנו הפנוי, ובפרט בערבים, היה קודש לתפקיד.
משה התנדב לשירות והוא אך בן 16 שנה. הוא הוצב בחטיבת "גבעתי" והשתתף בכל פעולותיה. פעמיים נפצע והחלים וחזר לשירות קרבי. נטל עליו תפקידים מסוכנים. אחד מחבריו שאל אותו: "משה, מדוע דווקא אתה?" ענה בפשטות: "כשהולכים, הולכים".
ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948) בקרב על משלט 7, אחד ממשלטי "דרך בורמה" המצרית, מדרום לכרתיה, נפצע פצע אנוש. החברים נשאוהו על זרועותיהם שמונה קילומטרים עד לבית-החולים בכפר ביל"ו, אך כל מאמצי הרופאים להצילו היו לשוא, ובאותו לילה מת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.
העתקת קישור: