שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
משה, בן חנה ונחמן, נולד בשנת 1907 באודסה, רוסיה. בעירו למד בביה"ס תיכון כללי. את השכלתו התורנית, לימודי תורה ויהדות, רכש בבית אבא.
לאחר המהפיכה הבולשביקית ברוסיה, בשנת 1922, עלה משה לא"י יחד עם אביו ושתי אחיותיו לאחר נדודים בפולין ובטורקיה. בהגיעם ארצה השתקעו במושב גת-רימון שליד פתח-תקוה, ומשה החל החל לעבוד בעיקר בעבודות הקשורות בפרדסים. הוא התמחה בעבודת האריזה, וכך סייע בפרנסת המשפחה, שגדלה עם בוא האם והילדים הקטנים יותר.
משה היה קשור בפעולות "הנוער העובד" בפתח-תקוה והיה חבר ארגון ה"הגנה". במושב היה ידוע כתורם ונדבן, אדם בעל לב רחב ויד רחבה, שעסק בצורכי ציבור באמונה. בתקופת המשבר בחקלאות עסק בעבודות בנייה שונות והיה למנהל עבודה וקבלן-בניין.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט נתקבל לעבודה במחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט, ומטעמה נשלח לבצע חפירת תעלות בטון בשכונת מוסררה בירושלים. ביום כ"ג באייר תרצ"ח (24.5.1938) התנפל המון ערבי מוסת על קבוצת הפועלים, רגמם באבנים והכם במוטות ברזל. משה היה חסר כל נשק, ולכן נמלט לאחת החצרות, אך הרוצחים השיגוהו והכוהו למוות.
בן 31 בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שעל הר הזיתים בירושלים. הניח הורים, שלושה אחים ושש אחיות.
אחיו אברהם, בן הזקונים, נפל במלחמת העצמאות, בתש"ח.
העתקת קישור: