שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
משה, בן ישראל וקילה, נולד בי' בטבת תרפ"א, (21.12.1920) בסולוטבינה, פולין. גדל בפולין, בה עבר את אימי השואה.
מייד עם סיום מלחמת העולם (1945) הצטרף משה לתנועת גורדוניה וארגון הבריחה, שעסקו בהצלת ילדי שארית הפליטה. הוא איתר ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים ופעל להחזרתם לחיק היהדות. הברחת הילדים נעשתה במחתרת. הוא היה קושר את הילדים לגופו ומבריח אותם בחשכת הלילה למקום מבטחים, תוך סיכון עצמו.
בשנת 1946 עבר לגרמניה על מנת לנהל את מחנה אונר"א באינרינג, ככיסוי לעבודתו כרכז הבריחה. בסוף אותה שנה עלה לאוניית המעפילים "מולדת" בדרכו לארץ. האונייה נתפסה על-ידי הבריטים ומשה הועבר למחנה מעצר בקפריסין, שם שהה במשך 22 חודשים.
ב- 1949 הגיע לארץ, ומייד החל לעבוד בסוכנות היהודית.
במשך השנים קלט עשרות אלפי עולים מכל התפוצות. משה עבד כל יום עד השעות הקטנות של הלילה בתנאים קשים. הייתה לו סבלנות אין קץ, ואוזן קשבת לכל בעיה. בהמשך נשלח לחבל לכיש, במטרה לארגן עבודות יזומות לעולים מובטלים.
משה היה נשוי לרחל, ואב לזיו ולעמית.
עם הקמת משרד הקליטה בשנת 1968, התמנה משה למנהל שירותי הפרט במחוז תל אביב. תפקידו היה לדאוג להסבה מקצועית לעולים ולמציאת מקורות פרנסה. 40 שנה מחייו הקדיש לקליטת עולים.
ביום ו' בשבט תשנ"א, (21.01.1991), בימים הראשונים של מלחמת המפרץ והפגזות טילים על ישראל, נפטר משה.
בן 70 היה במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון
העתקת קישור: