סיפור חייו
בן צפורה ואברהם, נולד ביום ד' בשבט תרפ"ט (15.1.1929) בעיר קניגסברג, פרוסיה, גרמניה. אביו, שהיה מנהל בית-חרושת לארגזי כלי רכב, עלה ארצה ב-1933, נתקבל לעבודה בחברת-החשמל בחיפה ובשנת 1934 העלה לארץ את בני משפחתו. המשפחה התיישבה בעכו ושם היתה ראשית חינוכו של נתן. בשנת 1936 נאלצה המשפחה לעבור לקרית מוצקין מחמת מאורעות תרצ"ו. נתן המשיך בלימודיו בקרית מוצקין עד שנת 1939, כאשר הועבר אביו לטבריה מטעם חברת החשמל, ושם סיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי. נתן היה פעיל ב"נוער העובד" וב"הפועל". כאשר יצא להכשרה לקיבוץ נען עשה שנתיים שם בעבודות-משק שונות בהקדישו זמנו הפנוי ללימודים ולענייני ביטחון והדרכה בקורסים. לבקשת הוריו חזר לטבריה, החל לעבוד בבית-החרושת לאריגה "אגל" ומיד התחבב על הכל בהתנהגותו הצנועה ובכושר תפיסתו בעבודה. עם זאת המשיך בפעילותו בהדרכה מטעם ה"הגנה" וגם עשה בהדרכה בימאות. כמדריך השתתף בכיבוש ביריה.
עם תחילת מלחמת-העצמאות צורף לפלוגה באחד הגדודים בחטיבת "גולני" ולאחר שהשתלם כמ"כ באלונים נתמנה אחראי על מחנה-האימונים בכפר חיטים.
בשעת כיבוש טבריה השתתף בהעברת תחמושת ומזון דרך הכנרת לעמדות בעיר העתיקה. ביום 15.5.1948 שימש כסגן מפקד בקרבות עמק הירדן והיה בין מביאי האספקה והתגבורת לסג'רה. כשעבר הגדוד לאימונים הצטיין בהדרכת אנשיו לקראת הקרבות בנגב. הגדוד עבר לנגב. בתנאים קשים ללא מחסה אוהל, מופקרים למטר סוחף, נתן סעד רוחני לחניכיו. ביום ג' בטבת תש"ט (3.1.1949) בעת מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי ישראל נערכה הסתערות על המשלט האחרון ליד רפיח (שנקרא "בית-הקברות") ושם פגע בו כדור האויב. לאנשיו נתן הוראה, "התקדמו חבריה!" ולא יסף. חבריו העבירוהו למנוחות בגן- רחל ליד שפת הכנרת ב-5.1.1949.
תנועת "הנוער העובד" כתבה עליו: "מדריך מעולה וסמל לאומץ-לב". אביו נפטר שנתיים לאחר נפול נתן וטרם הוציא את נשמתו ביקש לקוברו ליד בנו. בקשתו נתמלאה.