סיפור חייה
בת ראובן ועליזה. נולדה ביום כ"ו באב תשי"ד (25.8.1954) במונטבידאו שבאורוגווי. בת תשע הייתה כשעלתה עם בני משפחתה לארץ. המשפחה התיישבה באזור וסילביה למדה בבית הספר "השבעה" שבאזור. אחרי כן למדה בבית הספר התיכון "אליאנס" בתל אביב והמשיכה בבית הספר "מישלב". סילביה הייתה פעילה מאוד בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתפה בכל פעולותיה של התנועה. כנערה מרצנית ותוססת אהבה מאוד את הטיולים, את המסיבות ואת השמחות שבחיי תנועת נוער. ככל נערה בת גילה אהבה לשמוע תקליטים, לחזות בסרטים ולקרוא רומנים.
היא גויסה לצה"ל באפריל 1972 והוצבה לחיל הקשר. ביום ט' בתמוז תשל"ב (20.6.1972) נפלה סילביה בעת שירותה בתאונה בעת שיט בכנרת. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.
למרות ששירתה תקופה קצרה ביותר, ציין מפקדה במכתב התנחומים להורים "רצוני לציין את טוב לבה ואת יחסה החם לכל הסובבים אותה בתפקידה ומחוצה לו".