שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
עמוס, בן לאה ומשה, נולד ביום ח' באב תשי"ד (7.8.1954) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם אגרון ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט נביאים" בירושלים. עמוס היה תלמיד נבון וחרוץ, אהוב על מוריו ועל חבריו לכיתה. מגיל צעיר היה להוט אחר ספרים ואת מרבית זמנו הפנוי הקדיש לקריאה. לדברי מחנכיו בבית-הספר היה נער שקט וממושמע והקפיד למלא בדייקנות כל מה שהוטל עליו לעשות. הוא היה חבר בתנועה המאוחדת והשתתף בפעולות השונות שאורגנו במסגרת התנועה. יותר מכל אהב את הטיולים ברחבי הארץ והשתדל שלא להחמיץ שום אירוע חברתי, שכלל טיולים ברגל וביקורים במקומות חדשים. עמוס היה חובב ספורט והשתתף בחוגי ספורט שונים שקוימו בבית הנוער בירושלים. הוא היה אופטימי ורציני בגישתו לחיים, ואף כי היה מסתגר ומרבה להתבודד, היה חברותי ומוכן תמיד לעזור לזולת. חבריו הקרובים מציינים כי היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. לידידיו נהג לספר כי חלומו הגדול הוא לשרת בצה"ל, ודווקא בחיל-השריון.
עמוס גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק והוצב באחת מיחידות חיל השריון באזור הדרום. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. חבריו ליחידה מציינים כי היה בעל אופי נוח, נעים הליכות ובעל כושר סבילות רב. בתקופת שירותו בצה"ל השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והיה מתייעץ עם בני-משפחתו על תכניותיו לעתיד, לכשיסיים את שירותו בצבא.
בתום תקופת שירות החובה שלו השתחרר עמוס מצה"ל והחל ללמוד ראיית חשבון. הוא הקדיש עניין רב ללימודים והגיע להישגים נאים. במסגרת שירות המילואים הועבר לחיל הרפואה. במלחמת יום-הכיפורים לחם יחד עם אנשי יחידתו בקרבות הבלימה הקשים בחזית הצפון. לאחר תום המלחמה המשיך לשרת במילואים. ביום כ"ח בשבט תשל"ד (20.2.1974) נפל בעת מילוי תפקידו באזור מנצורה שבצפון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בירושלים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
העתקת קישור: