שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
צבי (צביקה), בן חיה ויוסף, נולד ביום י"ג בסיון תש"י (29.5.1950) בלוד. הוא החל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי במגדיאל וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "שפרינצק". בילדותו היה צביקה ילד עירני ומהיר תגובה. הוא אהב ללמוד מתוך רצונו לרכוש דעת וניצל כל הזדמנות לשקוד על השיעורים. בשעות הפנאי היה מטייל באזור מגוריו, שכן רחש אהבה רבה לטבע. צביקה היה חבר בתנועת "המכבי" ואחר-כך עבר לתנועת "הנוער העובד". לפני גיוסו עבד זמן-מה בקיבוץ גבעת ברנר ואורח החיים בקיבוץ מצא חן בעיניו.
צבי גויס לצה"ל בסוף ינואר 1968 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק והוסמך כנהג טנק. הוא אהב את הטנק שלו, דאג לכל פרט בו וטיפל בו במסירות. מפקדיו סמכו עליו בכל והעריכוהו מאוד. בתעודת השחרור צוינה התנהגותו כ"טובה מאוד".
בסוף ינואר 1971, לאחר ששוחרר, הצטרף צבי כחבר לקיבוץ משאבי-שדה. בקיבוץ עבד במטע הנשירים ואחר-כך עבר לעבוד במסגריה. מטעם הקיבוץ נשלח להשתלמות ב"מדרשת רופין" שבעמק חפר בקורסים להשקיה ולריסוס. הוא רכש חברים רבים בקיבוץ והם כינוהו בחיבה בשם "ג'ימס". חבריו מספרים כי היה בו טוב-לב אין סופי וכי עזר לכולם בכל אשר יכול, ברוח טובה ומתוך שמחה ורצון. היו לו "ידי זהב" ותמיד נשא עמו "לכל מקרה" תיק ובו כלי עבודה ומפתחות. הוא הוצב לשירות המילואים בגדוד מרגמות כבדות מתנייעות ועבר עמו תקופות מילואים רבות. עם פרוץ מלחמת יום-הכיפורים גויס הגדוד ונשלח לחזית הדרום. צביקה השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני במסגרת גדודו, שעסק בלי הפסק בהנחתת אש על המצרים. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (13.10.1973), בעיצומו של קרב בציר הגידי נפגע התותח של צביקה והתפוצץ. צביקה נהרג במקום והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדיאל. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "קשה לתאר במלים את תכונותיו הנפלאות של בנכם היקר צביקה, תכונות שהפכו אותו לסמל חדוות החיים, נכונות להקרבה ומסירות ללא גבול. ללא ספק הוא היה דמות שהלכה והאירה. טוב לבו היה ניכר בכל מעשה שעשה ובנופלו אבד לגדוד אחד מטובי לוחמיו".
העתקת קישור: