שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן שלמה ומרים. נולד ביום כ' בכסלו תשי"ז (24.11.1956) בחיפה. נקרא על שם יעקב ברקו, אחי אמו מרים, שנפל בשיירה ליחיעם בתש"ח. למד בבית-הספר היסודי 'הבונים' שבקרית-ביאליק ובשנת 1966 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ ראש-הנקרה. כאן סיים את לימודיו בכיתה ח' והמשיך ללמוד בבית-הספר האזורי המשותף 'סולם צור', ליד קיבוץ גשר-הזיו. בשנת 1971 הצטרף להוריו שיצאו בשליחות ליוהנסבורג, דרום-אפריקה, למשך שנה-וחצי. עם שובו ארצה חזר ללמוד בבית-הספר שבגשר-הזיו וסיים את לימודיו במגמה הומנית-כללית.
בתום לימודיו התנדב לשנת-שירות נוספת והדריך, במסגרת זו, נוער ברמת-אביב. הוא ריכז את קן 'הנוער העובד והלומד' שבמקום וגילה בתפקידו זה מסירות ודבקות למופת. היתה בו בקובי חיוניות רבה. היה פעיל מאוד בתחומים רבים וגילה עניין בעיקר במוסיקה, בכדורסל ובימאות. כימאי הפליג בהפלגות ספורטיביות לקפריסין ולאיי יון. גם בהיותו חייל המשיך להתמסר לספורט והיה מגיע בהתמדה לאימונים גם באמצע השבוע.
קובי גויס לצה"ל באוקטובר 1975 ונמצא כשיר לקורס-הטיס. הוכשר להיות טייס בדצמבר 1977 וקיבל את דרגת סגן-המשנה. בתום שנת-השירות הראשונה שלו כתב עליו מפקדו בסיכום ריאיון: "הפגין במשך התקופה רמת-טיסה טובה והגיע לרמה יפה. ברמה הנוכחית ובפוטנציאל הטמון בו יוכל להגיע רחוק. מילא את תפקידו בצורה אחראית יפה וטובה". כחודש לפני נפילתו הוצב לפני קובי אתגר חדש, הוא קיבל תפקיד של קצין-הדרכה של בסיסו.
ביום כ"ג בניסן תשל"ט (20.4.1979) נפל קובי במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבראש-הנקרה. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים.
הספינה של קיבוץ ראש-הנקרה נקראת על-שמו 'קובי'.
העתקת קישור: