שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
ראובן, בן אסתר ושלום נולד ביום ג' באב תש"ד (23.7.1944) בקהיר שבמצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי במצרים ובבית-הספר הממלכתי א' ברמלה. לאחר שעלתה משפחתו ארצה, והשתקעה ברמלה, סיים ראובן את לימודיו היסודיים ואחרי-כן החל לעבוד, שכן היה הבן הבכור במשפחה מרובת-ילדים. בתחילה עבד כפועל בחקלאות ובנגרות במקומות שונים, ולפני שגויס, עבד שנתיים כלוטש יהלומים בבית-חרושת "יהלומי רמלה". ראובן שכונה "רובי" היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" וברבות הימים היה פעיל בהסתדרות. הוא אהב מאוד לטייל בארץ והיה מארגן טיולים לכל חלקי הארץ. כן ארגן חוגים לנוער במועדון ברמלה. ראובן אהב לקרוא ולצפות בטלוויזיה, ובייחוד אהב תכניות דוקומנטריות ותוכניות העוסקות בשאלות אקטואליות. כן נהנה להשתתף בחידונים ואהב מאוד לבלות. ראובן הרבה לעזור לאחרים ובני משפחתו נהגו תמיד להתייעץ עמו. את זמנו הפנוי הוא הקדיש לילדיו, לבני משפחתו ולביתו בכלל. ראובן מצא עניין רב במקצועו - ליטוש יהלומים, וזה הרבה להעסיקו.
ראובן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1963 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות השריון, נקבע תפקידו כנהג טנק אמק"ס והוא הוצב לגדוד שריון ואחרי-כן למפקדת גיסות השריון. בתעודת השחרור שלו צוין שמילא תפקידו ביעילות ובמסירות, לשביעות רצון הממונים עליו.
לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב ראובן לשירות מילואים בגדוד שריון. עם הגדוד השתתף במלחמת ששת הימים בקרבות בעזה, באל-עריש ובסיני והגיע עד תעלת סואץ. כעבור זמן הועבר לגדוד אחר ולאחר שהשתתף בקורס הסבה למקצועות טנקי שלל, נקבע ראובן כנהג טנק, בגדוד שבו שירת עד יומו האחרון. לאחר השחרור עבד ראובן כלוטש יהלומים במלטשות שונות והקים עם חברו מלטשת יהלומים בשם "יהלומי הנשיא", ברח' העלייה בתל-אביב. ביוני 1965 נשא ראובן אישה והזוג התגורר ברמלה. הוא רצה מאוד להיכנס כחבר לבורסת היהלומים, אך באותו זמן לא התקבלו חברים חדשים. יחד עם אחדים מחבריו ייסד את הבורסה החדשה, אך לא זכה לראות בפתיחתה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התייצב ראובן ביחידתו והשתתף עמה בקרבות הבלימה בסיני. ביום י"ט תשרי תשל"ד (15.10.1973), בעת הסתערות על מוצב "הברגה" בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, פגע טיל בטנק שבו נהג וראובן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, וחמש אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "ראובן היה חייל למופת ונהג טנק מצטיין. הוא היה ממושמע ואהוב על חיילי היחידה ומפקדיה".
העתקת קישור: