סיפור חייו
בן אשר ופנינה. נולד ביום כ"ג בתמוז תרצ"א (8.7.1931) בירושלים. אחרי שלמד בבית-הספר "תחכמוני" המשיך את לימודיו בהשתלמות עצמית. בילדותו היה חבר ב"המכבי" והשתייך ל"הנוער העובד". היה פעיל ומפקד בגדנ"ע. אוהב שלום ורודף שלום, אך בשעת צרה לעמו, בימי מלחמת-הקוממיות, נתן ידו עם הלוחמים המגינים ולמרות גילו הצעיר התיצב לשירות והשתתף בקרבות על פריצת דרך לירושלים ואף בתוך ירושלים עצמה נלחם. מטבעו טוב-לב היה ונעים-הליכות ונוח לבריות. אהב שירה ומוסיקה. אחרי מאמצים רבים נתקבל כחבר-נהג בקואופרטיב "המקשר" בירושלים ושאף להתקדם בעבודה כדי שיוכל להקל מעל הוריו את עול-הפרנסה. היה חביב על חבריו בעבודה - ובעיקר על נוסעי ה"קו" שלו (מחוץ לעיר עצמה דרך מוצא והקסטל); נוסעיו היו רובם ככולם עולים חדשים מאנשי-המעברות ולמרות הקושי והסכנה שהיו כרוכים בנסיעה בדרך זו מצא לו פה מקום לגלות אדיבות ורצון טוב בעזרה לאחיו העולים. נפל בשעת מילוי תפקידו בשירות-מילואים ביום י"ח בסיון תשט"ו (8.6.1955). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.